Page 217 - zman
P. 217
הזמן שחלף בינתיים | 217
הוא הזדקף לאט והדף אותה מעט לפני שפנה אל הדלת ,הרים ארגז
כלים גדול ושקית פלסטיק שהניח על המדרגות הקדמיות ,הכניס אותם
וסגר את הדלת.
ואז ,הוא הביט בי.
"היי ",בירך אותי.
"היי ",עניתי.
אלוהים.
נשמעתי מתנשפת.
ניסיתי להסוות את זה על ידי כך שהכרזתי בעוד אני מצביעה לעבר
מידנייט" ,היא ללא ספק עושה את העבודה".
הוא הביט בכלבה לפני שהחזיר אליי את מבטו ואמר" ,כן".
עמדנו שם והבטנו זה בזה.
או.קיי ,מה עושים עכשיו?
קורט ידע את התשובה לזה; הוא הרים את השקית וארגז הכלים
ואמר" ,כדאי שאתחיל לעבוד על זה".
"כן ",מלמלתי.
"יש לי עיניות ,קאדי ,אבל יש לי גם אפשרות להתקין לך דלתית
הצצה".
"סליחה?" שאלתי.
"דלתית הצצה ",חזר" .אני אחתוך פתח מלבני בדלת ,אאטום את
ההיקף וארכיב דלתית על צירים עם בריח מצידה הפנימי ,וכך תוכלי
לפתוח אותה ולהביט החוצה .זה יתן לך זווית ראיה רחבה יותר מעינית
רגילה ,ותבקשי מהבחור שלך לשים משהו דקורטיבי מבחוץ ,זה ייראה
נחמד ויתאים למקום הזה יותר מעינית פשוטה".
ידעתי על מה הוא מדבר והוא צדק .עיניות פשוטות מתאימות
לבתי מלון .הדלתיות הקטנות האלו היו הרבה יותר חמודות ,וגם מסוג
הדברים שהיית מצפה למצוא במגדלור.
אבל חשבתי על זה גם בהפתעה מסוימת.
בזמנו ,קורט לא נתן שום רמז לכך שהוא מסוג הגברים שיש להם
ארגז כלים בגודל שהיה עליו באותו הרגע .הוא לא היה טיפוס של עשה
זאת בעצמך ,כזה שמפשיל שרוולים ופותר בעיות .האמת היא ,שלא
היינו יחד מספיק זמן כדי להיתקל בענייני תחזוקה שוטפת ,ובכל הזמן
