Page 222 - zman
P. 222
| 222קריסטן אשלי
ואת הפרטים שאספנו על הרכב שהוא כנראה נוהג בו .יש לו שוטר על
הכוונת ,ככה שיש להם מוטיבציה .את מבינה?"
"כן .אני מבינה".
"טוב מאוד ",מלמל .״תהיי ערנית ,את לא יכולה להיות זהירה מדי.
תספרי על זה לחבר'ה שעובדים בשבילך כדי שיוכלו לשים עין גם כן.
אדאג שאחד הסגנים שלי יגיע וישים תמונה של לארס בתיבת הדואר
שלך כדי שתוכלי להראות לאנשים .זה עלול להפחיד אותם ,אבל מוטב
שיהיו מבוהלים ויפקחו עיניים מאשר שיחשבו שלארס הוא עוד תייר
שרוצה לצלם עוד אחד מהמגדלורים של מיין .כן?"
״כן ,קורט".
"טוב מאוד ",מלמל" .חייב לזוז".
והוא אכן היה חייב לזוז כי אחרי שהעניק למידנייט כמה גירודים
בצוואר ,הוא לקח את הדברים שלו ופנה לעבר הדלת.
הלכתי בעקבותיו" .אני באמת מודה לך .לא היית צריך ל —״
הוא נעצר בדלת ,הסתובב אליי וקטע אותי" .כן הייתי צריך .צדקת.
השארתי אותך בפנים כשרצית לצאת .עכשיו ,אחרי כל השנים ,את
עדיין בפנים .זאת האחריות שלי".
האזכור הזה של מה שקרה לא נתן לי תחושה של קבוצת תמיכה
בכלל.
ולקיחת האחריות שלו גרמה לי להרגיש נורא ,כי אני זאת שגרמתי
לו לחשוב שזה היה בגללו.
בכל אופן ,היה משהו עמוק יותר בהודאה שלו .יכולתי להרגיש את
זה ,קלטתי את זה ,ראיתי את זה.
בהבעת הפנים שלו.
פשוט לא היינו במצב שאפשר לי לבחון את זה .אבל מאחר שזה היה
כל כך נוכח הייתי חייבת לנסות.
"קורט —" פתחתי.
"ככה זה ואני אדאג שתהיי מוגנת עד כמה שאני יכול .תעזרי לי עם
זה ,נעשה את זה וזהו .זה סוף־סוף ייגמר .בשביל שנינו".
זהו .זה ייגמר.
בשביל שנינו.
לא עוד קורט שמדבר בנימה רכה .לא עוד קורט שמבין איך משהו
