Page 224 - zman
P. 224
| 224קריסטן אשלי
ייללתי והתנשמתי ונתתי לזה לקרות ואז לקחתי נשימה עמוקה
ופקחתי את עיניי אל אפלת חדר השינה שלי .חושך מוחלט; וילונות
ההאפלה על החלונות אטמו לגמרי את קרן האור המסתובבת של
המגדלור שלי.
כאילו הרגישה שזה נגמר ,מידנייט עלתה והתמקמה על המיטה
לידי בזמן שבהיתי אל תוך החשיכה ,הנחתי את הצעצוע שלי בצד
והוצאתי יד אחת מתוך השמיכה כדי להעביר אותה בפרוותה.
היא שינתה את תנוחת ראשה והניחה אותו על מותניי.
המשכתי לבהות לתוך החשיכה ,הרגשתי רטיבות ממלאת את עיניי
בזמן שזיכרון אחת מן הפעמים הרבות שבהן קורט ואני היינו יחד,
הציפה אותי מבפנים.
מאז שהייתי איתו ,פנטזתי רק עליו ,השתמשתי בעיקר בזיכרונות,
כמו הזיכרון הזה.
מאז שהייתי איתו ,אף פעם לא גמרתי שוב עם גבר ,אף על פי שהיו
רק מספר קטן מאוד של גברים ,שהרשיתי לעצמי לחלוק איתם את
האינטימיות הזאת.
ולפניו ,אפילו לא התקרבתי לזה .כך שלמעשה ,גמרתי רק איתו.
טוני.
קורט.
הוא.
מידנייט יללה והתקרבה.
בימים הספורים מאז אספתי אותה ,התחלתי להבין שהיא לא רק
כלבה של אדם אחד ,אלא כלבה רגישה באופן יוצא דופן.
"אני בסדר ,מתוקה ",לחשתי וליטפתי את פרוותה.
אבל לא הייתי.
הייתי מאוהבת בקורט יגר וידעתי שזה לעולם לא יעבור לי.
לעולם.
הכחשתי את זה במשך זמן רב .הסתתרתי מפני זה .קברתי את זה.
אבל האמת הייתה ,שעברתי לשם לא (רק) בגלל פטריק.
עברתי לשם בגללי.
עברתי לשם בגלל קורט.
עברתי לשם כדי להחזיר אותו אליי.
