Page 228 - zman
P. 228
| 228קריסטן אשלי
יבואו לחג המולד ,כלומר עד שקורט יתפוס את לארס ויושיב אותו שוב
מאחורי הסורגים ותוכלו לחזור ולהתעלם זה מקיומה של זו.
במקום זה ,אחזתי ברצועה של מידנייט ,פתחתי את הדלת ,יצאתי,
היא יצאה איתי וחצינו את הרחוב ,לעבר קורט.
ראיתי מה שנראה כמו משפחה שפסעה על המדרכה אבל לא
נתתי עליהם את דעתי בזמן ששמעתי את קורט אומר בקצרה בטלפון,
"הצרות עקבו אחריך מדנוור?" ומבלי לאפשר למי שדיבר איתו אפילו
שנייה להגיב ,פקד" ,תענה לי!"
נשכתי את שפתיי ותהיתי אם זה רעיון טוב לגשת אליו כשהוא
במצב רוח כזה.
בכל אופן ,מידנייט ללא ספק קלטה את כיוון ההתקדמות שלנו
ולא שכחה את קורט הפעם ,אז היא חשבה אחרת .כלומר ,היא החלה
למשוך אותי אליו.
ברגע שקורט שם לב אלינו ,הרגשתי את עיניו ננעצות בי בכעס.
אבל כשמידנייט הגיעה אליו ,גוררת אותי בעקבותיה ,קורט הוכיח
שהוא לא גבר שיוציא את העצבים שלו על כלב .והוא רכן אליה ונתן
לה כמה גירודים וקיבל כמה נשיקות כלביות תוך כדי כך.
והמשיך לדבר.
"הרשימות שלך יסודיות ,אבל האינטואיציה שלך והאתיקה שלך
מחורבנות .הובלת אותו היישר אליה ...ואליי".
או־או.
נעצרתי.
באור פנס הרחוב ראיתי את עיניו של קורט משפדות את שלי לפני
שחזרו אל הכלבה שלי.
"שבי ",פקד.
מידנייט התיישבה ואני שקלתי לעשות את אותו הדבר.
"הכלבה שלי ",אמר לתוך הטלפון.
הכלבה שלו?
"אם מורלנד היה בחיים ,הוא היה מוריד לך את הראש ",נהם.
או־או.
הרגשתי את החרדה ממלאת את עורקיי.
קורט פשוט המשיך לדבר.
