Page 285 - zman
P. 285
הזמן שחלף בינתיים | 285
הוא היה במרחק חצי מטר ממנה ,הוא ניגש ,הרים אותה ,הסתובב
והתיישב בקצה המיטה שלה כשהיא מכורבלת בחיקו ,נשענת על חזהו.
"תפסיקי עם זה ",הוא נהם אל תוך שיערה .״הייתי שם איתך לכל
אורך הדרך".
"אתה ...אתה ...הבלש הפרטי .הדוחות שלו .הדוחות של פטריק.
קראתי אותם .אני יודעת איך קיבלת את הבת שלך".
הפתעה אבל לא באמת.
"זה לא היה זה ",אמר בתקיפות" .זה לא היה מה שאת חושבת
אפילו".
"אתה ...אתה ...נשים לא היו הוגנות כלפיך".
הוא הניח את ידיו משני צידי ראשה והכריח אותה להביט בו.
"תפסיקי ",אמר בחדות.
"קורט —"
"זה הייתי אני".
היא הביטה אל תוך עיניו.
"אני ,קאדי .אני עשיתי את זה .אני הרסתי אותנו .זה הייתי אני".
"אתה לא —"
שיט.
פאק.
שיט!
פאק!
הוא הרגיש את זה והוא כבר לא היה יכול לעצור את זה.
גופו נרתע וקולו נסדק בשעה שניסה לדבר.
"הכול קרה באשמתי".
קאדי שאכלה סרטים נעלמה.
בחיקו ,ישבה לפתע קאדי ,שכל מחשבותיה סבבו סביבו.
הוא היה יכול לראות את זה בפניה.
והוא לא היה מסוגל להתמודד עם זה.
"קורט —״ הייתה דחיפות בקולה.
"דפקתי אותנו .דפקתי אותך .מההתחלה .השתמשתי בך .ידעתי
שזה לא בסדר .ידעתי שזה יפריד בינינו .ידעתי את זה .ועשיתי את זה
בכל זאת".
