Page 284 - zman
P. 284
| 284קריסטן אשלי
אפילו לרכוס את הג'ינס שלו ,לפני שיצא בריצה ועלה במדרגות
שתיים־שתיים ,מחזיק את רוכסן מכנסיו בידיו.
הוא הגיע לחדר שהייתה שבו ספה גדולה ומעוגלת ,שולחנות
קטנים ומסך שטוח של טלוויזיה ,שהייתה עדיין דלוקה ,תלוי על הקיר.
אבל קאדי לא הייתה שם.
אז הוא רץ במעלה גרם המדרגות הבא והגיע היישר אל חדר השינה
הקטן ביותר שראה מימיו ,שאת רובו תפסה מיטה ,אבל היה מדהים
בניצול השטח שלו והקסם שנסכו עליו גרילנדות תחת בדים שקופים
שהשתלשלו מהתקרה שמעל למיטה וריהוט קומפקטי שהיה כולו
יפיפה ובו בזמן שימושי.
הוא לא התפעל גם מזה ,כי קאדי הייתה למרגלות המיטה ,לבושה
בתחתונים ,שאר הבגדים נערמו על הרצפה בחדר ,לרגליה ,אבל היא
החזיקה בסוודר שלו.
היא הרימה אליו את מבטה לאט.
"לקחתי את הסוודר שלך ",לחשה כאילו זה עתה ביצעה רצח.
"קאדי ",אמר בזהירות.
"לא הייתי צריכה לעשות את זה ",המשיכה ללחוש.
"את מה?" שאל ברכות.
"לעשות את זה .זה .לך .לגעת בך .לגרום לך ...לגרום לך ...לא
הייתי צריכה לגעת בך ככה".
האם היא יצאה מדעתה?
"קאדי ,בייבי ,תחשבי .הייתי שם איתך לכל אורך הדרך"
עיניה הביטו לעברו אבל הוא היה יכול לראות שהיא לא מביטה בו,
אלא נמצאת במקום אחר ,מקום מאוד לא טוב ,כשמלמלה" ,לא הייתי
צריכה לעשות לך את זה".
"תסתכלי עליי ,בייבי ",דחק בה.
היא לא הסתכלה עליו.
"קאדי ",אמר ,וצעד לכיוונה.
עיניה התמקדו בו.
והקול שלה נשבר כשאמרה" ,אני כל כך מצטערת".
או.קיי.
זה מספיק.
