Page 289 - zman
P. 289
הזמן שחלף בינתיים | 289
"קורט ,אתה יכול להישבע באלוהים ,שתוכל להמשיך מכאן ושלא
תחשוב ,בכל פעם שתסתכל עליי ,שאני לא האמנתי בך כשידעתי.
ידעתי .שצדקת .ידעתי מי אתה".
היא התקרבה ,נצמדה אליו והמשיכה לדבר.
"גם אתה הכרת אותי ואני עשיתי את מה שתמיד עשיתי .הייתי
נמהרת .פזיזה .עשיתי כל מה שיכולתי כדי לגרום לכאב להיעלם .יותר
מזה ,כדי למצוא מישהו אחר שיוכל לגרום לכאב להיעלם ועשיתי את
זה באותו יום שבו הכול התפרק .באותו בוקר שבו עזבת ,מריה התקשרה
אליי ,צרחה עליי' ,מה עשית! מה את והחזיר הזה עשיתם?' לא היה לי
מושג על מה היא מדברת והייתי כל כך מבוהלת ,שהלכתי אליה לפני
העבודה ,וראיתי אותך שם עם התג על הג'ינס ,מדבר עם השוטרים,
לארס ומריה ושרון על הברכיים עם הזרועות אזוקות מאחורי הגב
בחצר המלוכלכת ההיא ונבהלתי עוד יותר .אחר כך ,בקושי הספקתי
להיכנס לסיפ־אנד־סייב ,רועדת ,אפילו לא ידעתי למה הלכתי לעבודה
וג'יים הגיע רגע אחרי ,נעמד לי מול הפרצוף ואמר שהוא ידקור אותי.
שאני מחוסלת .שהחבר השוטר שלי מחוסל .והוא הסתלק ואני איבדתי
את זה ויצאתי מהחנות .לא יכולתי אפילו לעמוד .ישבתי על האספלט
ובכיתי כל כך חזק ופטריק מצא אותי שם .ומה עשיתי?״
"קאדי ",לחש.
"בגדתי בך .על המקום .לא הלכתי הביתה — לבית של קייסי —
באותו ערב כדי לחכות לך .פטריק לקח אותי להורים שלי והם סילקו
אותי' ,הפעם לתמיד ,קאדי ,ואל תחזרי יותר לעולם "',היא חיקתה את
אימא שלה והמשיכה לעשות זאת'" .לעולם לא .אם את בכלל אוהבת
אותנו ,אל תכניסי דברים מהסוג הזה לתוך החיים שלנו .לעולם לא'.
אז הלכתי הביתה עם פטריק וזהו זה .אפילו לא חזרתי לסיפ־אנד־סייב.
הוא טיפל בכל הדברים .הוא היה שם כשהלכתי לבסוף לבית של קייסי
כדי לקחת את הדברים שלי ואתה הגעת ,וראית אותו ואת הטבעת
ואיבדת את זה — ובצדק — ובזה זה נגמר ".היא הנידה בראשה" .בזה
זה נגמר".
"בייבי ",מלמל קורט ,ואסף אותה קרוב יותר אליו.
אבל היא עדיין לא סיימה.
"רק שתדע ,זה היה הרבה יותר קל בשבילי להבין שעשית את
