Page 293 - zman
P. 293

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪293‬‬

‫ואסור לנו לוותר‪ ".‬הוא ידע שהיא הבינה‪ ,‬כשעיניה התרחבו וגופה שקע‬
                                                         ‫אל תוך שלו‪.‬‬

‫"ביליתי כל כך הרבה זמן בניסיון לא לחשוב אפילו שזאת אפשרות‪,‬‬
                      ‫עד שקשה לי לתפוס שזה באמת קורה‪ ",‬הודתה‪.‬‬

‫שפתיו נגעו בשלה לפני שאמר‪" ,‬אני מבין את התחושה הזאת‪ ".‬הוא‬
                              ‫הביט בה בולעת רוק ונראה שכואב לה‪.‬‬

‫"אם את מתחילה לצאת מאיזון‪ ,‬לדאוג‪ ,‬לאכול סרטים‪ ,‬תשתמשי‬
                           ‫באגודלים שלך ותשלחי לי הודעה‪ ",‬ביקש‪.‬‬

          ‫"אני חושבת שזה אומר שתקבל הודעה כל עשר דקות‪".‬‬
‫"אחרי שלא היית איתי במשך שמונה־עשרה שנים‪ ,‬באמת נראה‬
‫לך שיהיה לי איכפת לשמוע ממך כל עשר דקות? אלוהים‪ ,‬קאדי‪ ,‬גרת‬
‫במגדלור בעיירה שלי‪ ,‬ואני שכנעתי את עצמי שאני כועס עלייך אבל‬

      ‫מצאתי כל תירוץ אפשרי כדי לבוא לכאן‪ ,‬רק כדי לראות אותך‪".‬‬
‫הוא לא התכוון לעשות זאת‪ ,‬אבל הוא ראה שהמילים שאמר מילאו‬
‫את עיניה דמעות‪ .‬נראה כאילו היא מנסה לעצור אותן אבל היא נכנעה‬

              ‫ותחבה את ראשה בשקע צווארו‪ ,‬גופה נשבר בזרועותיו‪.‬‬
               ‫הוא התגלגל על גבו‪ ,‬משך אותה עליו וחיבק אותה‪.‬‬
‫אחרי שנתן לה זמן להתפרק‪ ,‬התרומם לחצי ישיבה כשהוא נשען‬
‫על משענת הראש של המיטה ולקח אותה איתו‪ ,‬מושך אותה עוד יותר‬

                                         ‫קרוב אליו‪ ,‬אוחז בה בחוזקה‪.‬‬
                       ‫"מעולם לא חשבתי שתסלחי לי‪ ",‬אמר לה‪.‬‬
‫היא הרימה את ראשה והביטה בו מבעד לעיניים ירוקות ונוצצות‬
             ‫מדמעות‪" .‬חשבתי אותו דבר‪ .‬חשבתי שאתה שונא אותי‪".‬‬
‫"אומרים שאלו שני צדדים של אותו מטבע‪ ,‬אהבה ושנאה‪ .‬בואי‬

                                              ‫נעבור לצד השני‪ ,‬טוב?"‬
                                                       ‫היא הנהנה‪.‬‬

‫הוא היה צריך לקחת אותה למקום שבו תרגיש בטוחה מספיק‪ ,‬גם‬
‫כדי שיוכל ללכת ולאפשר לה לבלות זמן עם משפחתה וגם כדי שתוכל‬

    ‫להמשיך הלאה‪ ,‬על אף החלק שהיה מפחיד בטירוף ומסוכן כהוגן‪.‬‬
‫"אני מחויב לזה‪ ,‬קאדי‪ ",‬אמר בעדינות אבל בתקיפות‪" .‬אני מחויב‬
‫לעבוד על זה‪ .‬לצלוח איתך את הסופה ולמצוא לנו מקום בטוח‪ .‬לא‬
‫הייתי מגיע לכאן עם אחיך אילו לא הייתי לגמרי בעניין‪ .‬אני מביט ישר‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298