Page 294 - zman
P. 294
| 294קריסטן אשלי
אל תוך עינייך ואני אומר לך את זה .עבר זמן רב אבל אני יודע מה
אני מרגיש .איך הרגשתי מאז שחזרת .איך לא הצלחתי להוציא אותך
מהראש; להפסיק לחשוב עלייך .אני יודע איפה אני עומד ,גם אם אני
מבין שאנחנו צריכים ללמוד להכיר זה את זה מחדש ,יש לנו היסטוריה
שאנחנו צריכים לחלוק וחלק ממנה עלול להיות לא קל .אף כי ",הוא
חייך בהתגרות" ,מאחר שהיה לך בלש פרטי ,זה לא יהיה לך כל כך
מסובך".
היא כופפה את ראשה ותחבה את פניה בשקע צווארו.
"צוחק איתך ",לחש והרים את ידו כדי ללטף את צווארה.
"אני יודעת ",לחשה בחזרה.
"מוקדם מדי?" שאל.
"לא ,פשוט התגעגעתי להקנטות שלך".
הוא הפסיק ללטף אותה וכרך את זרועו סביבה .זה היה משהו שגם
הוא התגעגע אליו.
הוא כחכח בגרונו.
"כדי לסיים את מה שהתחלתי לומר ,לא הייתי בא לכאן ,לא הייתי
גורם לך לעבור את כל זה ,אילו לא הייתי לגמרי בעניין ,אילו לא
אהבתי אותך עדיין .אמרת שגם את עדיין אוהבת אותי .אז זה שלנו.
אנחנו ניאחז בזה .ונצלח את המים הגועשים האלו עד שאצליח להביא
אותנו אל חוף מבטחים .את איתי?"
"אני איתך".
"טוב מאוד ",מלמל.
"אני איתך ",אמרה שוב.
"שמעתי אותך ,קאדי".
היא התרוממה ,הביטה בעיניו והושיטה יד כדי לאחוז בצידי ראשו.
והוא חשב שהוא דרוך.
אבל למגעה נעשה עוד יותר דרוך.
"אני מתכוונת לזה ",אמרה שוב.
שיט.
היא חזרה לשם .חזרה לרגע שבו הבטיחה שתישאר לצידו.
ואז לא נשארה.
"אני יודע ",אמר ברכות.
