Page 292 - zman
P. 292

‫‪ | 292‬קריסטן אשלי‬

‫שעליהן עמדו‪ ,‬אל המים הסוערים של כל מה שקרה בינתיים ולאיש‬
                                        ‫מהם לא הייתה חגורת הצלה‪.‬‬

‫הם היו זקוקים רק לנחישות‪ ,‬מאחר שהם צלחו את המים השוצפים‬
                                       ‫זה אל זה‪ ,‬כדי להיאחז זה בזה‪.‬‬

‫"קאת'‪ ",‬אמרה ברכות וקורט הביט בה‪ .‬היא העבירה את עיניה‬
‫מהטלפון אליו‪ .‬הוא צפצף‪ ,‬הוא שמע אותו מצפצף עוד כשרץ להביא‬
‫את הארנק שלו‪" .‬אני חושבת שניתן להסיק — מכך שהיא שלחה אחת־‬

                             ‫עשרה הודעות טקסט — שהיא מודאגת‪.‬״‬
‫"אני בטוח‪ ",‬מלמל‪ ,‬ומשך אותה ואת השמיכות שעליה קרוב יותר‬
‫אל גופו‪" .‬ואני חושבת גם‪ ,‬שפאט הסתבך בגדול עם מייק ודאלי ואולי‬

                                                        ‫גם עם פאם‪".‬‬
                                  ‫"את צריכה לשלוח לה הודעה‪".‬‬

                                                       ‫היא הנהנה‪.‬‬
‫היא הפנתה את תשומת ליבה בחזרה לטלפון שלה‪ ,‬הוא הביט בה‬
‫מקלידה הודעה באגודליה‪" .‬את יכולה להקליד באגודלים שלך?"‬

                                           ‫שאל‪ ,‬ועיניה חזרו אל שלו‪.‬‬
‫"יש לי שבעה אחיינים ואחייניות‪ .‬לכולם יש טלפונים‪ ,‬חוץ מאשר‬
‫למלאני ואלי‪ ,‬אבל הם יקבלו אחד כשיגיעו לגיל עשר‪ ,‬כמו שקיבל‬
‫אחיהם ריילי‪ .‬ואני דודה קאדי המגניבה‪ .‬אני מפנקת אותם‪ ,‬למגינת‬
‫ליבם של הוריהם‪ .‬כך שהם שולחים לי הרבה הודעות טקסט‪ .‬ואפילו‬
‫מלאני ואלי‪ ,‬כשהן גונבות את הטלפון של ריילי‪ ,‬פאם או מייק כדי‬

                                                      ‫לעשות את זה‪".‬‬
                                         ‫"אז יש לך הרבה ניסיון‪".‬‬
‫היא הנהנה וחזרה לטלפון שלה‪ .‬הוא שמע את צליל ההודעה‬
‫היוצאת ואז‪ ,‬בלי הטלפון שהסיח את דעתה‪ ,‬נראתה כאילו אינה יודעת‬

                                                          ‫לאן להביט‪.‬‬
                                                    ‫"קאדי‪ ",‬לחש‪.‬‬
                                      ‫היא החזירה את מבטה אליו‪.‬‬
‫"אם נעשה את זה‪ ,‬אנחנו חייבים ללמוד משהו ממה שקרה‬

                                                              ‫בעבר‪".‬‬
                                             ‫"מה?" שאלה בשקט‪.‬‬
‫"אנחנו צריכים ללמוד שגם כשנעשה קשה‪ ,‬אסור לנו להתייאש‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297