Page 297 - zman
P. 297
הזמן שחלף בינתיים | 297
הוא היה במחצית הדרך לטנדר שלו כששמע את הדלת נפתחת
מאחוריו .הוא הסתובב וכשראה את קאדי עומדת בפתח ,המשיך ללכת
לאחור.
"היכנסי פנימה!" קרא.
"שלח לי הודעה כשאתה מגיע הביתה ",קראה חזרה.
"טוב".
"נדבר מחר!" צעקה.
"טוב!" צעק בחזרה.
"ביי!"
"להתראות ,בייבי!"
הוא כמעט התנגש בטנדר שלו ,ואז הסתובב לראות לאן הוא הולך,
נכנס ,התניע מייד כדי לחמם את המנוע כי היה קר כהוגן והביט לעבר
הדלת של קאדי.
היא עמדה מוארת באורם של קישוטי חג המולד ועצי האורן
הספירליים שמאחוריה ,מידנייט ישבה לצידה.
היא נופפה לשלום.
קורט נופף בחזרה.
נראה שמידנייט נובחת.
והוא חייך כשתמרן לאחור ונסע משם.
הוא עדיין חייך כשהגיע אל ביתו ,הדליק את עץ חג המולד של ג'ייני
והוציא את הטלפון שלו.
הגעתי בשלום .חלומות פז .אוהב אותך ,כתב.
הוא היה במטבח שלו ומזג לעצמו שתי אצבעות נחוצות של ויסקי
כשקיבל תשובה ,המשפחה חזרה .ישיבה דחופה .פאט בצרות ,אף על
פי שהם רואים שאני עדיין נושמת.
הוא נראה לי כמו בחור שיכול להתמודד עם זה ,השיב קורט.
זה נכון ,תודה לאל ,ענתה.
אחרי שלקח לגימה של ויסקי כתב לה ,נארגן פגישה עם המשפחה
שלך בנושא לפני שהם נוסעים.
