Page 302 - zman
P. 302

‫‪ | 302‬קריסטן אשלי‬

‫הודעה בחזרה‪ ,‬בוקר טוב גם לך‪ .‬מקווה שגם אתה ישנת טוב‪ .‬מעולה‪.‬‬
                                  ‫נדבר אז‪ .‬מחכה לזה‪ .‬אוהבת אותך‪.‬‬

           ‫ומייד קיבלתי הודעה‪ ,‬גם אני אוהב אותך‪ .‬נדבר בקרוב‪.‬‬
‫התרוממתי נשענת על זרוע אחת במיטה‪ ,‬לא היה אפילו רמז לשמש‬
‫בשמיים‪ ,‬הכלבה שלי הייתה כבר ערה וכשהבינה שגם אני‪ ,‬דחקה בי‬
‫באפה כדי להזכיר לי‪ ,‬שהגיע הזמן להוציא אותה ואז לתת לה ארוחת‬
‫בוקר כלבית‪ ,‬כשבידי אני אוחזת בהוכחה לאהבה‪ ,‬ויכולה לגלול אותה‬

                                                 ‫בתנועת אצבע אחת‪.‬‬
                                                ‫שפע של הוכחות‪.‬‬

                                                            ‫בכתב‪.‬‬
                                                      ‫שזה אמיתי‪.‬‬
                                            ‫קורט ואני זה אמיתי‪.‬‬
‫עם המחשבה הזאת‪ ,‬בלי קשר למיעוט שעות השינה‪ ,‬קמתי מהמיטה‪.‬‬
‫הבוקר היה מעניין‪ ,‬ביצעתי הערכת מצב של שני המחנות שהתגבשו‬
                                                   ‫בתגובה לאירועים‪.‬‬
‫קאת'‪ ,‬שאנון ווריטי‪( .‬האחרונה‪ ,‬עכשיו כבר בגיל בו אימא שלה ואני‬
‫הרשנו לה להיות חלק משיחות הנשים‪ ,‬אבל רק אימא שלה הרשתה לה‬
‫לשתות יין) היו לגמרי בעד‪ ,‬וריטי אפילו הכריזה שזה‪" ,‬כמו סרט חג‬
                       ‫מולד רומנטי‪ ,‬דודה קאדי‪ .‬עם מגדלור והכול!"‬
‫בליל אמש‪ ,‬פאם נכנעה כשסיפרתי לה איך קורט נשבר מעוצמת‬
                 ‫הרגשות שלו וסיפרתי את כל מה שאמר לי תוך כדי‪.‬‬
‫הבוקר יכולתי לראות שפאט שמח שזה קרה‪ ,‬אבל היה עדיין זהיר‪.‬‬
        ‫דאלי ומייק לא הסתירו את העובדה שהם עדיין לא השתכנעו‪.‬‬
‫שאר הילדים לא ממש ידעו מה קורה‪ ,‬אבל הם ראו את קורט והרגישו‬
‫במשהו‪ .‬אם כי הם היו עסוקים בלאכול פנקייקים‪ ,‬גרו במגדלור וחג‬
‫המולד היה מעבר לפינה — כך שהשיחה על קורט לא תפסה מקום רב‪.‬‬
‫היא החלה ברגע שבו אלי שאלה‪" ,‬מי היה האיש הגבוה שהיה אצלך‬
                                         ‫אתמול בלילה‪ ,‬דודה קאדי?"‬
‫עניתי לה‪ ,‬בזמן שהנשים חייכו‪ ,‬פאט נראה מהורהר ואחיו נעץ‬
‫מבטים זועפים‪" ,‬מאז עברתי לכאן‪ ,‬חידשתי קשר עם מישהו שהכרתי‬
‫לפני זמן רב‪ .‬היה לנו משהו חשוב שהיינו צריכים לדבר עליו אז היינו‬
       ‫חייבים לעשות את זה לבד‪ .‬אבל תפגשי אותו בקרוב‪ ,‬מתוקה‪".‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307