Page 304 - zman
P. 304
| 304קריסטן אשלי
הייתי חייבת לקבל החלטות משלי ,לחיות את חיי ולהתמודד עם
ההשלכות,
בסופו של דבר ,הייתי חייבת להפסיק להאמין במה שאימי (ואחי)
חשבו עליי והייתי צריכה להתחיל להאמין בעצמי.
הייתי אדם טוב .עשיתי דברים שאולי לא היו חכמים ,אבל הרווחתי
את האושר שלי במהלך הדרך.
עכשיו הגיע הזמן שלי.
והגיע הזמן להפסיק לחשוב כל כך הרבה על מה שאחרים חשבו
עליי ,להתאמץ כל כך לזכות באהבתם של שני אנשים מסוימים —
שניהם כבר מתים ,ובאהבתה של אחת מהם לא הייתי מצליחה לזכות
לעולם — ולהתרכז במה שכבר השגתי ובכמה שזה יקר ערך.
ובמה שזה אמר עליי.
כמובטח ,קורט התקשר בשעה עשר ארבעים וארבע וזאת לא הייתה
שיחה קצרה שנועדה לצאת ידי חובה ,רק כי הבטיח לעשות זאת.
דיברנו יותר מעשרים דקות.
סיפרתי לו על המשפחה .על האופן שבו הם מקבלים את מה שקורה
בינינו .אחר כך פירטתי מי הוא הבעל או האישה של מי ומי הילדים
של מי.
הוא סיפר לי שהייתה לו שיחה עם קים בקשר לצורך לשפר את
היחסים ביניהם למען ג'ייני ,סיפר כמה טוב הסתדרו הדברים בחג
ההודיה ועל כך שג'ייני לא שינתה את התנהגותה ועם זאת עדיין הייתה
תחושה ,שזה בריא יותר בשביל שלושתם.
זאת הייתה הפעם היחידה שבה דיברנו על דברים מעיקים ,כי
הייתי חייבת לדעת — וקורט נתן לי להבין שהוא רוצה שתהיה בינינו
תקשורת רציפה וחשוב מכך ,פתוחה — כך שהייתי חייבת לשאול אם
קים יודעת עליי.
אני אחלוק איתו את חייו .אני אהיה חלק מחייה של בתו .ולכן
אצטרך להיות גם חלק מחייה שלה .כך שהייתי חייבת לדעת מול מה
אני עומדת.
"על זה נדבר פנים מול פנים ,מתוקה שלי ",הוא ענה.
זה לא נשמע לי כמו תקשורת פתוחה ולא ידעתי איך לפרש את זה,
אז השתתקתי.
