Page 387 - zman
P. 387
הזמן שחלף בינתיים | 387
"ולך יש פרצוף מכוער ",הטיח בה ריילי.
"זה מספיק ",נהם מייק.
הילדים השתתקו.
קאת' הביטה חזרה אל קאדי וקורט בדיוק כשקאדי רכנה לעבר
ג'ייני.
"אז מה את חושבת? זה נראה בסדר?" שאלה קאדי.
ג'ייני הושיטה אצבע ואמרה" ,זה ממש יפה ".היא שמטה את ידה
ותשומת ליבה התמקדה בפניה של קאדי" .אבל אולי אם נגיע לחג
המולד עם המשפחה שלך בשנה הבאה נוכל להביא לך אחד גדול
יותר".
פאט ודאלי שאגו מצחוק.
הקול הפתאומי גרם למידנייט שרבצה לצד ג'ייני ,לנבוח ומסיבה
כלשהי גם להיצמד אליה .אחר כך נעמדה על ארבע רגליה והמטירה
נשיקות כלביות על צווארה של הילדה הקטנה.
ג'ייני צחקקה.
קאדי פנתה לקורט ולחשה לו משהו שקאת' לא יכלה לשמוע.
הם היו צריכים רגע.
הגיע הזמן לקלף את תפוחי האדמה.
אז קאת' קמה ממקומה על הספה וציינה זאת" .טוב ,תורנות תפוחי
אדמה .מי בעניין?" שאלה.
"אני!" צעק ריילי ,קם ממקומו ודהר לתוך המטבח ,כיוון שריילי
תמיד אהב לסיים מטלות שנואות במהירות ,כדי שיוכל להתפנות למה
שאהב לעשות.
"ואני ",נהם קורבין ,שהיה אלוף הדחיינים .קם ממושבו על משענת
הכורסה שעליה ישבה אימו ושירך רגליו אל תוך המטבח.
וריטי פשוט גררה רגליה אל המטבח.
אלייז'ה נסע לבנגור אתמול בערב להיות עם משפחתו ,לאחר שיחה
בארבע עיניים שניהל עם וריטי ,אחרי שחזרו מהקפה .שיחה שגרמה
לה לבלות המון זמן לבדה במרפסת התצפית (תוך כדי שהיא צועקת על
כל מי שהתקרב" ,אי אפשר לקבל כאן רגע של פרטיות?") מה שגרם
לקאת' להבין ששיחת אימא־בת הייתה בלתי נמנעת.
אבל לא בחג המולד.
