Page 392 - zman

‫‪ | 392‬קריסטן אשלי‬

‫כולם הרכינו את ראשם‪.‬‬
‫שוב התמלאו העיניים דמעות‪ ,‬כי בשנים שחלפו‪ ,‬בכל השנים של‬
‫המשפחה הזאת‪ ,‬חוץ מאשר בשנה האחרונה‪ ,‬שבה היה חולה‪ ,‬פטריק‬

‫היה זה שנשא את התפילה‪.‬‬
‫כך שהשנה‪ ,‬פאט ערך אותה בזריזות‪ ,‬נשמעו מלמולי אמן ופאט‬

‫הרים את ראשו והאיץ בהם‪" ,‬בתיאבון‪".‬‬
‫המאכלים הועברו‪ ,‬מזלגות הורמו ובני משפחת מורלנד‪ ...‬לא‪,‬‬

‫משפחת מורלנד‪/‬יגר‪...‬‬
‫אכלו לתיאבון‪.‬‬

‫קורט‬

‫"אז זאת הסיבה שקניתי את המקום‪ ",‬לחשה קאדי‪.‬‬
‫קורט הפנה את מבטו מהנוף — הוא וקאדי היו לבדם סוף־סוף‪,‬‬
‫מכורבלים יחד בחדר התצפית שבמגדלור שלה — והביט אל ראשה‬

‫שנשען על כתפו‪.‬‬
‫מגף אחד שלו היה על הרצפה‪ ,‬הרגל השנייה על הספסל הבנוי‪,‬‬
‫קאדי התכרבלה בין רגליו‪ ,‬על צידה‪ ,‬נחה על חזהו‪ ,‬עיניה נעוצות‬

‫בזכוכית שהקיפה אותם‪.‬‬
‫זרוע אחת שלה הייתה כרוכה סביבו‪.‬‬
‫אבל היד השנייה שיחקה ביהלום שעל צווארה‪.‬‬

‫״אני יכול להבין‪ ",‬הוא ענה‪.‬‬
‫והוא אכן הבין‪ .‬ברגע שלקחה אותו ואת ג'ייני לסיבוב — אחרי‬
‫שהעוגה הוכנסה לתנור ולפני שההכנות לארוחה עברו להילוך גבוה —‬
‫והם עלו אל החדר הזה‪ ,‬חשב שאילו היה לו סכום כסף מתאים‪ ,‬זה מה‬

‫שגם הוא היה עושה איתו‪.‬‬
‫ועד כמה שהמגדלור היה מדהים‪ ,‬תחושת מועקה התפשטה בחזהו‪.‬‬

‫העתיד שלהם היה יחד‪.‬‬
‫והעתיד שלהם כלל את ג'ייני‪.‬‬