Page 389 - zman
P. 389
הזמן שחלף בינתיים | 389
״ואני גמבה!״ אלי צעקה.
"או.קיי ,אתן גדוד האפייה שלי .בואו נצא לדרך .היעד ",היא
הצביעה לכיוון" ,המטבח".
הילדות מיהרו אל המטבח.
קאת' הלכה בעקבותיהן אבל הביטה מעבר לכתפה.
קורט וקאדי היו עדיין על הרצפה והשולחן שעמד בדרך הסתיר
אותם .כך שהילדות במטבח לא יכלו לראות אותם.
אבל קאת' יכלה.
וקורט ידע שבתו לא יכולה.
אז הם התנשקו.
בערך.
זה היה קצר .זה היה מלא רוך .ובכל זאת ,זה היה רטוב.
וזה היה מתוק.
קאת' נכנסה למטבח בעודה מחייכת.
"הגיע הזמן לחלוקת המשימות ",הכריזה" .אנחנו צריכים מישהי
שתיקח פיקוד על סיירת הבלילה .מישהי שתיקח פיקוד על סיירת
הציפוי .ומישהי שתיקח פיקוד על סיירת הקישוט .כולנו נעזור ,אבל
תמיד צריך מישהי שתיקח פיקוד .ובכן ,מי על הבלילה?"
שלוש ידיים הורמו באוויר .שפתיה של קאת' שבו ונמתחו בחיוך.
והן עשו בלגן אטומי במטבח.
אבל הן גם אפו עוגה טעימה לישו.
האוכל היה על השולחן .הם התכוננו לתפילה.
וזה היה הרגע בו פאט קם ,כשהוא אוחז בכוס היין שלו.
קאת' הביטה אל בעלה ,שהיה משמאלה ,ואז העבירה את מבטה
אל קאדי ,שנעצה מבט בפאט בעיניים שהתרחבו מעט ופניה הביעו
חשש.
"יש משהו שצריך להיאמר ",הודיע פאט.
קאת' זיהתה רגשות מעורבים בהמולה שסביב השולחן; מאכלים
הוגשו ,כוסות התמלאו ,מקומות ישיבה נתפסו וכולם ציפו לארוחה.
