Page 390 - zman
P. 390
| 390קריסטן אשלי
היא הביטה בקורט ,שישב לשמאלה של קאדי ואז אל ג'ייני ,שישבה
על ערימת כריות משמאלו של קורט.
ג'ייני הביטה ברוטב.
קורט הביט בנימוס בפאט.
פאט כחכח בגרונו ולא רק כי עמד לשאת דברים .כאשר החל לדבר,
קאת' ידעה שהכחכוח הזה נבע מסיבה אחרת.
"אבא לא כאן".
קאת' מיהרה לנעוץ את מבטה בצלחת והרגישה שוב את העקצוץ
בעיניה.
פאט המשיך" ,ואנחנו נרגיש את זה בכל שנה ,את העדרו ,של אבא,
של סבא שלנו".
קולו של בעלה החל להצטרד ,לכן הושיטה קאת' את ידה והניחה
אותה על מותנו .היא שמעה אותו לוקח שאיפה ושבה והרימה את
ראשה כדי להביט בו.
"השנים יחלפו אבל דבר לא ישוב להיות כשהיה ,לא רק חג המולד,
אלא כל יום ויום .אבל בייחוד ימים כמו היום ",המשיך פאט" .אני יודע
את זה ממש כמו שאני יודע שאבא היה שונא את מה שאמרתי עכשיו.
הוא היה רוצה שנחגוג ללא שום עצב .אבל הוא הרוויח את העצב
שלנו כשהיה האבא הכי טוב שיש ,הסבא הכי טוב ,החם הכי טוב ,והוא
הרוויח את הגעגועים שלנו אליו ,עכשיו כשהוא איננו".
"אמת ויציב ",לחשה שאנון באופן כזה ,שקאת' ידעה שגם לה קשה
לעצור את הדמעות.
היא ידעה שגם ביאה הרגישה כך כששמעה את אחייניתה מנסה
להחניק יבבה.
"אז בכל שנה ",המשיך פאט" ,לפני שאנו מתחילים בסעודת חג
המולד ,אני מציע שנתחיל מסורת חדשה ,נרים כוסית וניקח רגע כדי
לזכור את הבנאדם הכי מדהים שאי פעם הלך על פני האדמה הזאת.
פטריק מורלנד".
הוא הרים את כוסו.
כולם הרימו את כוסותיהם ועשו כמוהו.
כולם חוץ מג'ייני ,ששאלה בקול לחישה רמה את אביה" ,מי זה?"
"אני אסביר עוד מעט ,מתוקה ",מלמל קורט ,כוסו הייתה מונפת.
