Page 519 - zman
P. 519
הזמן שחלף בינתיים | 519
נראתה כאילו היא עומדת לכבוש את ראשה בחזהו ,אבל אחרי שנייה
נחלצה מאחיזתו וניגשה אל הדלת.
"אנחנו צריכים להכניס אותו".
הוא חיבק את מותניה ,אבל המשיך לנוע איתה אל האינטרקום וזה
היה קורט שלחץ על כפתור הפתיחה של השער.
זרועו השנייה הצמידה את קאדי אל גופו .כשעמדו שם ,זרועותיו
נכרכו סביבה.
מידנייט רחרחה אותם.
"אני לא מאמינה ",אמרה אל תוך חזהו.
"אני יודע ",מלמל.
קולה הלך ונחלש כשחזרה ואמרה" ,אני פשוט לא מאמינה".
כזאת הייתה קאדי .היא אפילו לא פגשה את הילד והיא בכל זאת
התפרקה מזה.
מידנייט הפסיקה לרחרח אותם והחלה לנבוח לעבר הדלת.
קיילן היה שם.
קורט כופף את ראשו ,כדי להצמיד את שפתיו על שיערה" .הוא לא
בטוב ,מתוקה ,אז את צריכה לאסוף את עצמך ואני צריך להחזיק את
מידנייט".
הוא שמע אותה והרגיש כשלקחה נשימה עמוקה לפני שהנהנה
ונחלצה מחיבוקו.
קורט תפס את הקולר של מידנייט.
קאדי הסתובבה אל הדלת ופתחה אותה.
קיילן כבר יצא ממכוניתו וטרק את דלת הנהג.
מידנייט נבחה חזק יותר וקורט ריסן אותה.
וקאדי הייתה בכותונת לילה ,קרדיגן וגרביים ,אבל היא רצה
החוצה.
"שיט ",סינן קורט ,אבל כשקאדי פתחה בריצה כזאת ,הוא התקשה
לרסן את מידנייט ,כך שכל מה שהיה יכול לעשות ,היה להביט בהלם
שהקפיא את פניו וגופו של קיילן ובסטר ,כשראה את אחותו ממהרת
לעברו וכאשר נהדף לאחור כשקאדי התנגשה בו.
מידנייט המשיכה לנבוח.
"ששש ,ילדה ,זה בסדר ",הרגיע אותה קורט כאשר קיילן עמד שם
