Page 521 - zman
P. 521
הזמן שחלף בינתיים | 521
שלמים במהלכם הכאיב לקאדי ,היא עדיין רצה לקראתו לבושה
בכותונת לילה בקור המקפיא ,כדי לכרוך את זרועותיה סביב אחיה.
הידיעה הזאת לא עזרה לקורט לסלוח לו .הוא לא היה כמו קאדי.
הוא היה רגיל לנטור טינה.
אבל זה הוריד את קיילן לדרגה של סתם חרא.
לפחות באותו רגע.
מידנייט רחרחה אותו ,עשתה את זה שוב ואז נגחה בראשה בידו
לפני שזנבה החל לכשכש.
קיילן ליטף את ראשה והתרומם לאט.
קורט המשיך לאחוז בכלבה כדי לוודא שהכול בסדר.
כשראה שכן ,שחרר אותה ומלמל" ,אני אביא קפה".
"בוא ושב ",הזמינה קאדי ,אחזה בידו של אחיה והובילה אותו אל
הספה.
קורט הלך אל המטבח.
מידנייט הלכה עם קאדי.
ותוך שעתיים ,הם אכלו ארוחת בוקר (עם האח המזורגג שלה).
וקורט התקשר לקים ולעבודה ,כי הם הזמינו שני כרטיסי טיסה
לדנוור ליום המחרת ,כדי שקאדי תוכל לפגוש את האחיינית ואת
האחיין שלה ,ולהיבדק כדי לראות אם היא מתאימה לתרומת מח־עצם.
"לא כדאי שאבדוק מה קורה איתו?"
"לא".
"קורט ,הוא —"
"בן אדם מבוגר והאכלת אותו שלוש ארוחות ושמרת עליו כמו
אימא אווזה והכרחת אותו לאכול אותן והצעת לו את המיטה המזורגגת
והוא ישן בסטודיו חמישה כוכבים ,עם הנוף הכי יפה שאי פעם יראה
והיה יום קשה ,לשניכם .אז פשוט תני לו קצת שקט וגם לעצמך באותה
הזדמנות".
זה היה מאוחר יותר ,לא שעה מאוחרת ,אבל הגיע הזמן להירגע
אחרי יום מחורבן ממש.
