Page 71 - zman
P. 71
הזמן שחלף בינתיים | 71
בקולי קולות כל הזמן ,או לחזור להורים עם הזנב בין הרגליים ולאכול
חרא ,אז אין ספק שאוהב את זה.
אבל.
"א ...אני לא מצאתי דירה חדשה ,טוני .ולא קל למצוא ,התקציב
שלי לא בדיוק מאפשר לי לגור בריץ .זה כנראה ייקח זמן.״
"הוא התחיל את העבודה הזאת לפני שלושה שבועות אז יש לך
כחודשיים ואולי קצת יותר .זה יספיק לך?"
לגור בחינם בדירה של איזה בחור?
לגמרי!
אפילו יחזירו לי את הפיקדון שלי עד אז .אבל...
"אתה לא ,כלומר ...זה מאוד נחמד והכל אבל אתה אפילו לא יודע
מה שם המשפחה שלי ",אמרתי.
"מה שם המשפחה שלך?" שאל.
"ובסטר ",עניתי.
"עכשיו אני יודע ",הכריז ואני פלטתי צחקוק קטן .הוא חייך שוב
ואמר" ,ושלי וילסון .נעים להכיר .עכשיו כשפתרנו את זה ,את מתכוונת
להתקשר אליי?"
אני כל כך לגמרי התכוונתי להתקשר אליו.
הוא ידע את זה ,אז אמרתי" ,אני כל כך לגמרי מכינה לך עוגיות".
"פאי ,קאדי".
"פאי?"
"עוגיות זה לא רע אבל אני יותר טיפוס של פאי".
הייתי כל כך לגמרי בקטע של להכין לו בערך חמישים כאלו.
חייכתי אליו חיוך גדול" .סגור".
"טוב .מעולה ".הוא הושיט יד לעברי ,חטף שקית של חטיף רצועות
בשר מטוגן והרים אותה "ארוחת צוהריים ".ואז בלי להתעכב יותר,
נפרד לשלום" .להתראות".
ואז ,כפי שהסתבר לי שטוני תמיד עושה ,הסתובב והלך.
"טוני וילסון ,כדאי שתאכל משהו קצת מזין יותר לארוחת
צוהריים!" נזפתי בגבו.
"אני אוכל משהו מזין בארוחת ערב ,קאדי ",הוא אמר לקופה
שהתקרב אליה.
