Page 154 - 13322

‫‪ 154‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫שעליו נאמר בבראשית‪ֹ :‬א ְסִרי ַל ֶּג ֶפן ִעיר ֹו ְו ַל ּ ׂ ֹשֵר ָקה ְּב ִני ֲא ֹתנ ֹו‪ .‬שונא‬
‫בנו — יהודה ששנא את בנו ער על ששיחת זרעו לארץ‪.‬‬

‫חושך — בכוונה כתב חושך ולא חוסך — כי המילה יש לה שתי‬
‫משמעויות‪ .‬חושך שבטו שונא בנו — אב שאינו מספר לבנו על שבטו‪,‬‬
‫השבט שאליו הוא שייך‪ ,‬חוסך ממנו את סיפורי העבר‪ ,‬שחלקם אפופי‬
‫חושך‪ ,‬אפלים וחשוכים‪ ,‬סימן שהוא שונא את הבן‪ .‬כי עלול הבן לגדול‬
‫בלי לדעת את שורשיו ובלי להבין את אופיו ודחפיו‪ .‬וכן חושך שבטו‬
‫— חוסך מהשבט שלו עוד ועוד בנים שהיו נולדים אילו לא הוציא‬

‫זרעו לבטלה‪.‬‬
‫ואוהבו שיחרו מוסר — אב האוהב את בנו מעביר לו גם את העבר‬
‫השחור ואת המוסר האפל שהשבט נהג בו בדורות קודמים‪ .‬וכן שיחרו‬
‫מוסר‪ :‬בשחר נעוריו מלמדו את המסורת השבטית‪ .‬כמעט לכל שבט‬

‫היה כתם אפל בעברו‪ ,‬ומי שמנסה להשכיח זאת פוגע בחינוך הבן‪.‬‬

‫ַצ ִ ּדיק אֹ ֵכל ְל ׂשֹ ַבע ַנ ְפׁש ֹו ּו ֶב ֶטן ְרׁ ָש ִעים ֶּת ְח ָסר‬

‫צדיק אוכל לשובע נפשו — אלה הזית‪ ,‬התאנה והגפן‪ .‬ובמשנה פאה‬
‫מצאנו‪ֵ :‬א ּל ּו ְד ָבִרים ׁ ֶש ָא ָדם א ֹו ֵכל ֵּפר ֹו ֵתי ֶהן ְל ׂש ַבע ַנ ְפׁש ֹו ָּבע ֹו ָלם ַה ֶּזה‬

‫ְו ַה ֶּקֶרן ַק ֶּי ֶמת ל ֹו ָלע ֹו ָלם ַה ָּבא‪.‬‬
‫ובטן רשעים תחסר — זה האטד‪ .‬שאין לו פרי ואין לו צל‪ .‬כמאמר‬
‫העם‪ :‬כמה שהבטן הזאת עלתה לי‪ ,‬הלוואי שהיה לי‪ ,‬וכמה שהיא שווה‬

‫אני מאחל לשונאיי!‬