Page 161 - 13322
P. 161

‫די קרפ | ‪161‬‬

                     ‫ַּגם ִּב ְ ׂשח ֹוק ִי ְכ ַאב ֵלב ְו ַא ֲחִרי ָת ּה ִ ׂש ְמ ָחה ת ּו ָגה‬

‫זקני גלעד פונים אל יפתח שיהיה מנהיגם‪ .‬והוא אומר‪ :‬גם אם זה‬
‫בצחוק‪ ,‬כואב לי עליכם‪ַ .‬ו ֹּיא ֶמר ִי ְפ ָּתח ְל ִז ְק ֵני ִג ְל ָעד‪ֲ :‬הלֹא ַא ֶּתם ְ ׂש ֵנא ֶתם‬

                            ‫א ֹו ִתי ַו ְּת ָגְרׁש ּו ִני‪ּ ...‬ו ַמ ּד ּו ַע ָּבא ֶתם ֵא ַלי ַע ָּתה‪.‬‬
‫ואחריתה שמחה תוגה — ואחריתו של הסיפור גם שמחה וגם‬
‫עצב‪ .‬השמחה‪ :‬ניצחון במלחמה‪ ,‬והעצב‪ :‬אובדן בתו‪ .‬גם בשחוק‬
‫יכאב לב — לאחר שוך הסופה הכאב אינו חולף אפילו ברגעי ההנאה‬

                                                            ‫והצחוק‪.‬‬

                         ‫ִמ ְ ּדָר ָכיו ִי ְ ׂש ַּבע ס ּוג ֵלב ּו ֵמ ָע ָליו ִאיׁש ט ֹוב‬

‫יפתח דורש הבטחה שאם יצליח להושיע את הגלעד‪ ,‬הוא ימונה למנהיג‬
‫שיעמוד מעל כולם‪ .‬הצירוף "איש טוב" מתייחס אליו‪ ,‬כמסופר שהיה‬
‫יושב במקום שנקרא "ארץ טוב"‪ .‬ולכן כשנאמר "ומעליו איש טוב"‪ ,‬זו‬

                                         ‫הבטחתם להופכו למנהיגם‪.‬‬
‫סוג לב — שיש סיגים בלבו‪ ,‬שלבו אינו טהור‪ ,‬כמו הסיגים במתכת‬
‫שיש לסלקם כדי לצרוף את המתכת ולהופכה ליקרת ערך‪ .‬מדרכיו‬

                    ‫ישבע סוג לב — כל מה שיישבע יקיים בלב שלם‪.‬‬

                         ‫ֶּפ ִתי ַי ֲא ִמין ְל ָכל ָ ּד ָבר ְו ָער ּום ָי ִבין ַל ֲאׁ ֻשר ֹו‬

‫שלמה משחק על דמיון האותיות בין המילה יפתח למילה פתי‪ .‬פתי‬
‫יאמין לכל דבר — יפתח מאמין להבטחתם של אנשי גלעד כי ימנו‬
‫אותו לראש עליהם‪ .‬ושלמה מעיר בלגלוג‪ :‬פתי יאמין לכל דבר‪ ,‬וערום‬
‫יבין לאשורו — אך מנהיג מתוחכם יודע שצריך לקבל הבטחות יותר‬
‫מוצקות מסתם מילים‪ .‬כפי שנוהגים לומר‪ :‬הבטחתי‪ ,‬אבל לא הבטחתי‬

                                                              ‫לקיים‪.‬‬
‫יבין לאשורו — גם כאן משחק שלמה בשמותיהן של ממלכות שהיו‬
‫מנוהלות כראוי לכאורה‪ ,‬חצור ואשור‪ .‬לאורך כל התיאור מותח שלמה‬
‫ביקורת מרומזת על המנהיגים העממיים‪ ,‬שהובילו את ישראל בטרם‬

                                                     ‫היות להם מלך‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166