Page 187 - 13322

‫זט קרפ | ‪187‬‬

‫ֵלב ָא ָדם ְי ַחׁ ֵּשב ַ ּדְר ּכ ֹו ַויהָוה ָי ִכין ַצ ֲעד ֹו‬

‫לב אדם יחשב דרכו — שמשון מתחיל לתכנן איך יוכל לנקום‬
‫בפלשתים‪ .‬יחשב דרכו — חישב את דרכו‪ ,‬כמה צעדים יידרש לצעוד‬

‫אל בין העמודים‪.‬‬
‫וה' יכין צעדו — ַצ ִ ּדיק ּג ֹו ֵזר ְו ַה ָּקד ֹוׁש ָּבר ּו ְך ְמ ַק ֵּים‪ .‬וכך היה‪.‬‬

‫ֶק ֶסם ַעל ִ ׂש ְפ ֵתי ֶמ ֶל ְך ְּב ִמׁ ְש ָּפט לֹא ִי ְמ ַעל ִּפיו‬

‫המלך — ובמקרה זה מדבר שלמה על עצמו — לעולם אינו נוהג כמו‬
‫שמשון‪ .‬עיקר כוחו בקסם שפתיו‪ ,‬בהוראות שהוא מוציא מפיו ואנשים‬
‫מקיימים אותן‪ .‬אינו מבצע דבר שלא הותר לו על פי דין‪ .‬דברי המלך‬
‫מהלכים קסם על שומעיהם‪ ,‬לכן פתח את הספר במילים‪ִ :‬מׁ ְש ֵלי ׁ ְש ֹל ֹמה‬
‫ֶבן ָ ּדִוד ֶמ ֶל ְך ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ ,‬כי ידע שבאוזני העם מה שאומר המלך אינו דומה‬
‫למה שאומרים חכם או נבון או שופט או אפילו נביא‪ .‬עד כה עסק‬
‫הספר בדברי חוכמה ובדברי מוסר‪ ,‬וכאן אנו למדים כי יש גם דברי‬
‫קסם‪ .‬לא ימעל פיו — כל משפט שמוציא מפיו לא ימעל‪ ,‬לא יעבור‬

‫ממעל ראשי האנשים אלא ייכנס ללבם‪.‬‬

‫ֶּפ ֶלס ּו ֹמא ְז ֵני ִמׁ ְש ָּפט ַליהָוה ַמ ֲע ֵ ׂשה ּו ָּכל ַא ְב ֵני ִכיס‬

‫פלס ומאזני משפט לה' — אומות העולם נהגו לצייר את סמל המשפט‬
‫ההוגן בתמונת מאזניים מאוזנים כמו פלס‪ ,‬אך אצל אחינו בני ישראל‬

‫אין דבר כזה‪ ,‬מאזני המשפט נתונים בידו של אלוהים‪.‬‬
‫מעשהו כל אבני כיס — בחיי המעשה בעולם הזה הוא העניק לנו‬
‫אבני כיס‪ ,‬אבנים המשמשות לשקילת סחורות על המאזניים‪ ,‬שהיו‬
‫מונחות בכיסו של הסוחר הישר‪ .‬שנאמר בספר דברים‪ :‬לֹא ִי ְה ֶיה ְל ָך‬
‫ְּב ִכי ְס ָך ֶא ֶבן ָו ָא ֶבן‪ .‬ובדומה לסוחר בעולם המעשה‪ ,‬כך שוקל הקב"ה‬
‫את מעשי בני האדם במאזני צדק ובאבני כיס שאין לערער על דיוקם‪.‬‬

‫ּת ֹו ֲע ַבת ְמ ָל ִכים ֲע ׂש ֹות ֶרׁ ַשע ִּכי ִב ְצ ָד ָקה ִי ּכ ֹון ִּכ ֵּסא‬

‫חוזר אל חטאי שמשון‪ .‬שמשון הולך לעזה לשכב עם אישה זונה‪,‬‬
‫וזה מעשה תועבה שמלך לא היה מעז לעשות ביודעו כי כיסאו חייב‬