Page 285 - 13322

‫דכ קרפ | ‪285‬‬

‫ַאל ְּת ַק ֵּנא ְּב ַא ְנׁ ֵשי ָר ָעה ְו ַאל ִּת ְת ָאיו ִל ְהי ֹות ִא ָּתם‬

‫שלמה פותח בביקורת על הדרך שבה הקים שאול את בית המלוכה‬
‫שלו‪ .‬במיוחד מבקר את מעמדו הנכבד של שר צבאו אבנר בן נר‪,‬‬
‫ששאף ללחום עוד ועוד בשעה שבית מלוכה יציב צריך להשליט‬

‫רוגע‪.‬‬

‫ִּכי ׁשֹד ֶי ְה ֶּגה ִל ָּבם ְו ָע ָמל ִ ׂש ְפ ֵתי ֶהם ְּת ַד ֵּבְר ָנה‬

‫מתייחס אל חוסר האמון ששרר בין שאול לקרובים לו ביותר‪ .‬שאול‬
‫חשד כי כל הסובבים אותו רק שוד יהגה לבם‪ ,‬ועמל שפתיהם תדברנה‬
‫— תחילה חשד בדוד‪ ,‬וכשברח‪ ,‬חשד אפילו בבנו שלו יהונתן‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫שוב הקשר בין הלב ובין השפתיים‪ .‬כי שוד יהגה לבם‪ ,‬ועמל שפתיהם‬
‫תדברנה — הלב הוגה‪ ,‬והשפתיים מתכננות חטא חדש‪ .‬לבא לפומא לא‬

‫גלי‪ ,‬משמע‪ :‬הלב לפה לא מגלה‪.‬‬

‫ְּב ָח ְכ ָמה ִי ָּב ֶנה ָּב ִית ּו ִב ְתב ּו ָנה ִי ְת ּכ ֹו ָנן‬

‫שלמה משווה את בית המלוכה המעורער ששאול ניסה לבנות‬
‫לבית המלוכה היציב שבנה הוא עצמו‪ .‬החוכמה והתבונה הן הדבר‬
‫החשוב בחיים‪ ,‬ולא השימוש בכוח הזרוע‪ .‬הנמשל מתייחס למה‬
‫שנאמר קודם‪ :‬כי שוד יהגה לבם‪ .‬השודד יודע כי בחוכמה ייבנה‬
‫בית — ולכן הלב‪ ,‬שהוא משכן החוכמה‪ ,‬בונה את החטא לבנה אחר‬

‫לבנה‪.‬‬
‫ובתבונה יתכונן — ובתבונה אתה מתכונן לביצוע‪.‬‬

‫ּו ְב ַד ַעת ֲח ָדִרים ִי ָּמ ְלא ּו ָּכל ה ֹון ָי ָקר ְו ָנ ִעים‬

‫ההון של בית המלוכה צריך להיות הדעת‪ .‬ובדעת חדרים יימלאו —‬
‫כל חדרי הלב צריכים להיות מופנים לחוכמה‪ .‬והנמשל הדומה מאוד‬
‫מעולם החוטאים‪ :‬ובדעת חדרים יימלאו — אם תפעל בשום שכל‬
‫ותבצע את החטא בדעת‪ ,‬כל הבית שבנית יימלא הון יקר שתצבור‬

‫במעשה השוד‪.‬‬