Page 290 - 13322
P. 290

‫‪ 290‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ַּב ָּים ְו ַא ֶּתם א ֹו ְמִרים ׁ ִשיָרה‪ .‬אותה שירה היתה ביטוי למה שנאסר כאן‪:‬‬
                                            ‫שמחה על נפילת האויב‪.‬‬

                         ‫ַאל ִּת ְת ַחר ַּב ְּמֵר ִעים ַאל ְּת ַק ֵּנא ָּבְרׁ ָש ִעים‬

‫כאן באה שוב תחינתו של העם לשאול כי יסלח ליונתן בנו‪ :‬אל תתחר‬
‫במרעים‪ ,‬אל תקנא ברשעים‪ .‬אל תתחר במרעים — מלשון תחרה־‬

                             ‫תחזיק אחריהם‪ ,‬כלומר שתהיה כמותם‪.‬‬
‫אל תקנא ברשעים — תקנא מהמילה קנאות — אל תהיה קנאי כמו‬

              ‫קנאותם של הרשעים‪ ,‬פן תגיע לעשות מעשיך כמותם‪.‬‬

                       ‫ִּכי לֹא ִת ְה ֶיה ַא ֲחִרית ָלָרע ֵנר ְרׁ ָש ִעים ִי ְד ָע ְך‬

‫המשך דברי העם‪ :‬כי לא תהיה אחרית לרע — אם תחמיר בדינו כמו‬
‫שהבטחת‪ ,‬לא יהיה סוף לרוע‪ .‬אך אם תסלח‪ ,‬נר רשעים ידעך — יפחת‬

                                                      ‫הרשע בעולם‪.‬‬

                   ‫ְיָרא ֶאת ְיהָוה ְּב ִני ָו ֶמ ֶל ְך ִעם ׁש ֹו ִנים ַאל ִּת ְת ָעָרב‬

‫תשובת שאול‪ :‬שאול נעתר לעם‪ ,‬סולח ליונתן‪ ,‬אך מסיים באזהרה‬
‫לבנו שלא יחזור על מעשים מסוג זה‪ :‬ירא את ה' בני ומלך — עליך‬
‫לירוא משניים‪ ,‬מהמלך של המדינה וממי שמעליו‪ :‬מלך מלכי‬

                                                            ‫המלכים‪.‬‬
‫עם שונים אל תתערב — אל תשנה את החוקים ואל תתערב‪ ,‬שלא‬

               ‫יערוב לבך להפר את פקודת המלך‪ ,‬גם אם הוא אביך‪.‬‬

                      ‫ִּכי ִפ ְתאֹם ָיק ּום ֵאי ָדם ּו ִפיד ׁ ְש ֵני ֶהם ִמי י ֹו ֵד ַע‬

‫שני אלה‪ ,‬גם מלך בשר ודם וגם מלך מלכי המלכים‪ ,‬יכולים לפתע‬
                                                  ‫להביא עליך אסון‪.‬‬

‫ופיד שניהם מי יודע — ואיך לפדות עצמך משניהם‪ ,‬מי יודע?‬
‫הנמשל‪ :‬המורדים במלכות כמו המהמרים על כספם‪ ,‬מהמרים על‬
‫גורלם‪ .‬כי פתאום יקום אידם — לפתע ייפול עליהם אסון‪ .‬אפשר‬
‫שצריך להיות כמו ששומעים‪ :‬עדם‪ ,‬כי פתאום יקום עדם‪ ,‬העד שראה‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295