Page 294 - 13322
P. 294

‫‪ 294‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫וגדר אבניו נהרסה — גדר המוסר של (א)בניו — אחד מבניו —‬
                                                 ‫התמוטטה אף היא‪.‬‬

                     ‫ָו ֶא ֱח ֶזה ָאנֹ ִכי ָאׁ ִשית ִל ִּבי ָר ִאי ִתי ָל ַק ְח ִּתי מ ּו ָסר‬

‫אני שלמה ראיתי כל זאת‪ ,‬אשית לבי‪ ,‬לקחתי מוסר — למדתי מכל‬
‫השגיאות של קודמיי‪ .‬מה המוסר שלקחתי? שגם השדה וגם הכרם‬
‫דורשים עבודת תחזוקה‪ .‬שאמנם בורכנו בספר דברים ב־ ֶאֶרץ ִח ָּטה‬
‫ּו ְ ׂשעָֹרה ְו ֶג ֶפן‪ ,‬אך יש הבדל גדול בין חיטה ושעורה ובין גפן‪ .‬איש‬
‫עצל יעדיף לגדל כרם ולא שדה‪ .‬השדה דורש בכל שנה מחדש חריש‪,‬‬
‫שידוד‪ ,‬דישון‪ ,‬זריעה וקציר‪ .‬שונה מכך הכרם‪ ,‬הנותן יבולו לשנים‬
‫רבות‪ ,‬ולכן צריך רק לשמור שיהיה מוקף גדר נגד גנבים ונגד שועלים‪,‬‬
‫ודורש פעולות זמירה ובציר‪ .‬לכן נטע נוח כרם בלבד‪ ,‬כדי שיהיה זמנו‬
‫פנוי לשתייה ולסביאה‪ .‬רצה לנוח אחרי מאה השנים שבמהלכן בנה‬

                                                         ‫את התיבה‪.‬‬

                 ‫ְמ ַעט ׁ ֵשנ ֹות ְמ ַעט ְּתנ ּומ ֹות ְמ ַעט ִח ֻּבק ָי ַד ִים ִלׁ ְש ָּכב‬

‫המשך הפסוק הקודם‪ .‬שלא כמו נוח‪ ,‬תפקידו של המלך אינו לנוח על‬
‫זרי הדפנה‪ ,‬לא להירדם בשמירה ולא לשבת בחיבוק ידיים‪ ,‬אלא כל‬
‫הזמן להתמודד עם מצבים משתנים‪ .‬כאן מביא משל לחוסר האחריות‬
‫של נוח‪ ,‬שאת מקור פרנסתו הוא מכנה "כרם אדם חסר לב"‪ .‬עצתו‬
‫לנוח‪ :‬לא לישון ביום כדי לא להניח לילדיך הגדולים "חיבוק ידיים"‪,‬‬

   ‫לחבק אותך בידיהם כשאתה שתוי‪ ,‬ולא לשכב ולהתגלות באוהל‪.‬‬

                         ‫ּו ָבא ִמ ְת ַה ֵּל ְך ֵריׁ ֶש ָך ּו ַמ ְחסֶֹרי ָך ְּכ ִאיׁש ָמ ֵגן‬

‫ממשיך לטפל בנוח‪ .‬ובא מתהלך רישך — רישך‪ ,‬העני בדעת מבין‬
                 ‫בניך‪ ,‬הלא הוא חם‪ ,‬בא לאוהל‪ ,‬או בא מלשון ביאה‪.‬‬

‫ומחסוריך כאיש מגן — וניצל את היותך חסר מגן בשכרותך‪ ,‬ועשה‬
                                                 ‫מעשה שלא ייעשה‪.‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299