Page 31 - 13322
P. 31

‫ ב קרפ | ‪31‬‬

‫האמיתי שלך‪ .‬לא תגיע אל החוכמה האלוהית‪ ,‬אך תבין את כוחן של‬
‫יראת ה' והאמונה בו‪ .‬זה גם מה שעשיתי אני‪ ,‬כאשר שילחתי את‬
‫הגר עם בנה אל המדבר‪ .‬כי ידעתי שהיורש האמיתי שלי לא יהיה מי‬
‫שאהבתי נתונה לו‪ ,‬אלא מי שאלוהים ינקוב בשמו‪ .‬ומה בין יראת ה'‬
‫ובין דעת אלוהים? יראת ה' היא פחד מפני השגחתו התמידית של‬
‫האלוהים על מעשי האדם‪ ,‬ודעת אלוהים היא השלמה עם אי־יכולתנו‬
‫להבין את פעולתו בעולם‪ .‬וזה מה שקרה ליעקב עם עשיו ואחר כך‬

        ‫לאפרים עם מנשה‪ ,‬שעברו שיכול ידיים בעת שקיבלו ברכה‪.‬‬

                          ‫ִּכי ְיהָוה ִי ֵּתן ָח ְכ ָמה ִמ ִּפיו ַ ּד ַעת ּו ְתב ּו ָנה‬

‫שלמה רואה בחזונו את יצחק מברך את יעקב‪ ,‬אף שרצה לברך את‬
‫עשיו‪ .‬כאומר לו‪ :‬דע שכאשר יגיע הרגע הזה‪ ,‬תקשיב לדברי אלוהים‬
‫ולא לרחשי לבך‪ .‬החוכמה באה מאלוהים והיא נחלתו של האיש‪ ,‬אך‬
‫דעת ותבונה הן חוכמת החיים של האישה שגילתה לעולם את עץ‬
‫הדעת‪ .‬ואכן‪ ,‬כל העברת הבכורה ליעקב היתה מעשה "דעת ותבונה"‬

                                                   ‫של אישה‪ ,‬רבקה‪.‬‬

                           ‫ִי ְצ ּפֹן ַל ְיׁ ָשִרים ּת ּוׁ ִש ָּיה ָמ ֵגן ְל ֹה ְל ֵכי ֹתם‬

‫דע כי ה' לא יסיר חסותו מיצירי כפיו‪ .‬ואכן‪ ,‬כך עשה להגר ולישמעאל‪,‬‬
‫הסיר את דאגת אברהם מהם ולקח את הדאגה על עצמו‪ַ .‬ו ִּי ְקָרא ַמ ְל ַא ְך‬
‫ֱאלֹ ִהים ֶאל ָה ָגר ִמן ַהׁ ָּש ַמ ִים ַו ֹּיא ֶמר ָל ּה‪ַ ...:‬אל ִּתיְר ִאי ִּכי ׁ ָש ַמע ֱא ֹל ִהים‬
‫ֶאל ק ֹול ַה ַּנ ַער‪ַ ...‬ו ִּי ְפ ַקח ֱאלֹ ִהים ֶאת ֵעי ֶני ָה ַו ֵּתֶרא ְּב ֵאר ָמ ִים‪ .‬בהסבו את‬
‫הברכה מעשיו ליעקב‪ ,‬ה' רוצה להגן על אנשי התום‪ ,‬ולא על אנשים‬

                                 ‫שבטנם מושכת אותם לנזיד עדשים‪.‬‬
‫מגן להולכי תום — כלומר מעדיף את יעקב‪ ,‬שהיה ִאיׁש ָּתם ֹיׁ ֵשב‬

                                                             ‫אֹ ָה ִלים‪.‬‬
‫יצפון — ייתן מצפן לישרי דרך‪ ,‬גם כאשר תש כוחם מרוב זקנה‪,‬‬
‫מגן להולכי תום — יגן על המאמינים גם בתום דרכם‪ ,‬בהתקרב הקץ‬

                                            ‫יגן עליהם מפחד המוות‪.‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36