Page 27 - 13322
P. 27

‫א קפר | ‪27‬‬

                              ‫לֹא ָאב ּו ַל ֲע ָצ ִתי ָנ ֲאצ ּו ָּכל ּת ֹו ַכ ְח ִּתי‬

‫המשך הנזיפות המחקות את דברי משה רבנו‪ .‬המילה "נאצו" מרמזת‬
‫לעתיד רחוק‪ ,‬והיא המשך לנאמר לעיל "בבוא כשואה פחדכם"‪ .‬שואה‬

                                                       ‫ונאצו חד הם‪.‬‬

                        ‫ְו ֹיא ְכל ּו ִמ ְּפִרי ַדְר ָּכם ּו ִמ ּמֹ ֲע ֹצ ֵתי ֶהם ִי ְ ׂש ָּבע ּו‬

‫שוב חיבור גורלם של דור המדבר ודור המבול‪ ,‬ששניהם נספו בגלל‬
‫כפירתם‪ .‬ויאכלו מפרי דרכם — שיאכלו את מה שבישלו ושיהיה להם‬

                              ‫לבריאות‪ .‬הספר הזה אינו מיועד להם!‬
‫ממועצותיהם — כמו במו ידיהם‪ .‬במו עצותיהם כרו את הבור‬

            ‫שלתוכו ייפלו‪ .‬לא אבו לעצתי שהיתה טובה מעצותיהם‪.‬‬

                ‫ִּכי ְמׁש ּו ַבת ְּפ ָת ִים ַּת ַהְר ֵגם‪ְ ,‬וׁ ַש ְלַות ְּכ ִסי ִלים ְּת ַא ְּב ֵדם‬

‫שלמה רומז כאן על עקדת יצחק באמצעות גורלו האומלל של האיל‪.‬‬
‫כי משובת פתיים תהרגם — הלך האיל לחפש מרעה ונקלע אל הסבך‬
‫שממנו לא היה יכול להיחלץ‪ .‬סמל התמימות היה הכבשה או השה‪,‬‬
‫ושלמה שהבין את שפת החיות מתלונן על גורלו המר של האיל‪,‬‬
‫שהוקרב על המזבח אשר נועד לעקדת יצחק‪ .‬הוא מביא לנו דוגמה‬
‫איך יצור טוב לב‪ ,‬אך פתי וכסיל‪ ,‬מאבד את חייו על לא עוול בכפו‪.‬‬
‫משובת פתיים תהרגם — בשל טיפשותם הרי הם חוזרים במשובה‬

                                             ‫במקום לחזור בתשובה‪.‬‬
‫ושלוות כסילים תאבדם — הטיפש מאמין כי אם הוא מסתתר בתוך‬
‫הסבך‪ ,‬איש לא יראה אותו ולא יעלוהו על המזבח‪ .‬פסוק זה שימש‬
‫את רבי ינאי שאמר בפרקי אבות‪ֵ :‬אין ְּב ָי ֵדינ ּו לֹא ִמׁ ַּש ְלַות ָהְרׁ ָש ִעים ְו ַאף‬
‫ֹלא ִמ ִּי ּס ּוֵרי ַה ַּצ ִ ּדי ִקים‪ .‬רבי ינאי הופך על פיו את המצופה‪ ,‬שהרי צפוי‬
‫היה לומר‪ :‬ייסורי הרשעים ושלוות הצדיקים‪ .‬שאלה מתחרטים על‬
‫מעשיהם ומתייסרים‪ ,‬ואלה שלווים כי בטוחים שעשו מעשים טובים‪.‬‬
‫ומדוע אמר דווקא ההפך‪ ,‬שלוות הרשעים וייסורי הצדיקים? אולי‬
‫ללמדנו כי הרשעים שלווים כי הם בטוחים שחלקם בעולם הבא יהיה‬
‫כחלקם בעולם הזה‪ ,‬ואילו הצדיקים יודעים כי אין צדיק בארץ אשר‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32