Page 314 - 13322
P. 314

‫‪ 314‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫מבריקה שנועדה לעשות רושם כי אינו ככל האדם‪ְ .‬וכ ֹו ַבע ְנ ֹחׁ ֶשת‬
‫ַעל ֹראׁש ֹו ְוׁ ִשְרי ֹון ַק ְ ׂש ַק ִּ ׂשים ה ּוא ָלב ּוׁש ּו ִמׁ ְש ַקל ַהׁ ִּשְרי ֹון ֲח ֵמׁ ֶשת ֲא ָל ִפים‬
‫ׁ ְש ָק ִלים ְנ ֹחׁ ֶשת‪ּ .‬ו ִמ ְצ ַחת ְנחֹׁ ֶשת ַעל ַר ְג ָליו ְו ִכיד ֹון ְנחֹׁ ֶשת ֵּבין ְּכ ֵת ָפיו‪ְ ,‬ו ֵחץ‬
‫ֲח ִנית ֹו ִּכ ְמנ ֹור אְֹר ִגים ְו ַל ֶה ֶבת ֲח ִנית ֹו ׁ ֵשׁש ֵמא ֹות ׁ ְש ָק ִלים ַּבְר ֶזל ְונֹ ֵ ׂשא ַה ִּצ ָּנה‬
‫ֹה ֵל ְך ְל ָפ ָניו‪ .‬ממש כסף סיגים מצופה על חרש‪ .‬שפתיים דולקים ולב רע‬
‫— וגוש המתכת הנוצץ הזה פותח את שפתיו‪ ,‬מקלל את אלוהי ישראל‬
‫ומלגלג על דוד‪ְ :‬ל ָכה ֵא ַלי ְו ֶא ְּת ָנה ֶאת ְּב ָ ׂשְר ָך ְלע ֹוף ַהׁ ָּש ַמ ִים ּו ְל ֶב ֱה ַמת‬
‫ַה ָּ ׂש ֶדה‪ .‬וסופו? כחרס הנשבר‪ .‬הנמשל‪ :‬כסף סיגים מצופה על חרש‬
‫— העמדת פנים‪ .‬דברי הנרגן המתלהמים נאמרים בשום שכל וניתן‬
‫לדמותם לכסף נקי‪ ,‬אך מתחת לציפוי החיצוני מצפה כלי חרס דל‪.‬‬

                                  ‫שבסופו של דבר יהפוך לשבר כלי‪.‬‬
‫שפתיים דולקים ולב רע — לדלוק מלשון לרדוף‪ .‬שהשפתיים‬

              ‫רודפות בדברי ההסתה את הלב הרע הניצב מאחוריהן‪.‬‬

                        ‫ִּב ְ ׂש ָפ ָתיו ִי ָּנ ֵכר ׂש ֹו ֵנא ּו ְב ִקְר ּב ֹו ָיׁ ִשית ִמְר ָמה‬

‫שוב גוליית‪ .‬לא רק ציפוי המתכת מעיד עליו כי הוא שונא אדם‪ ,‬אלא‬
‫בעיקר מוצא שפתיו‪ :‬בשפתיו יינכר שונא — ובקרבו ישית מרמה —‬

                        ‫תוכו של ציפוי הכסף כולו מרמה‪ .‬בשר ודם‪.‬‬
‫ובקרבו — ככל שהוא קרב אליך‪ ,‬אתה רואה את המרמה של דמותו‪.‬‬
‫והנמשל‪ :‬עליך לשים לב לשפתיים הרודפות אחריך בדבריהן‪ ,‬ולפיהן‬

                                             ‫תדע מי שונא ומי ידיד‪.‬‬
    ‫בשפתיו יינכר שונא — יעשה עצמו נוכרי‪ ,‬כאילו אינו מכירך‪.‬‬
‫ובקרבו ישית מרמה — אך בתוך לבו הוא מרמה אותך‪ .‬ורודף אותך‪.‬‬

                 ‫ִּכי ְי ַח ֵּנן ק ֹול ֹו ַאל ַּת ֲא ֶמן ּב ֹו ִּכי ׁ ֶש ַבע ּת ֹו ֵעב ֹות ְּב ִל ּב ֹו‬

‫שלמה מרחיב את מעגל החרסים המצופים כסף‪ ,‬ומצרף לרשימה גם‬
‫את אותם אנשי הארמון‪ ,‬שנאמנותם מוטלת בספק ושאין תוכם כברם‪.‬‬

          ‫אולי מתכוון לאחיו אמנון‪ ,‬אולי לאבשלום ואולי לאחרים‪.‬‬
‫כי יחנן קולו — לא רק בשפתיו ובדברים שהוא אומר הוא מנסה‬
‫לשבות את לבך‪ ,‬אלא גם בטון הדיבור‪ .‬כי יחנן קולו אל תאמן בו —‬
   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319