Page 313 - 13322
P. 313
וכ קרפ | 313
ְּב ֶא ֶפס ֵע ִצים ִּת ְכ ֶּבה ֵאׁש ּו ְב ֵאין ִנְר ָּגן ִיׁ ְש ּתֹק ָמד ֹון
המשך לנאמר על הזיקים שנושאים ניצוצות אש .באפס עצים תכבה
אש — רק כאשר נכרת ראשו של הרשע ,כבתה האש היוצאת מפיו.
ושתק המדון — נדמו קללותיו ונטשו הפלשתים את המערכה ונסו
על נפשם .הנמשל :באפס עצים תכבה אש — כאשר יכלו עצי היער
מהשריפה תכבה האש ,ובאין נרגן ישתוק מדון — בלי אדם מתסיס
ומלבה אש ,יכלה הריב.
ֶּפ ָחם ְל ֶג ָח ִלים ְו ֵע ִצים ְל ֵאׁש ְו ִאיׁש ִמ ְד ָי ִנים ְל ַחְר ַחר ִריב
כל אלה חלפו מן העולם עם מותו של גוליית .לכל מה שברא אלוהים
יש שליחות בעולם הזה .הפחם נועד לשמור על חום הגחלים לבישול
ולחימום .העצים נועדו להישרף באש ולהפיל בתוך כך את חומותיה
של עיר בצורה .וכבר אמר הנביא עמוסְ :וׁ ִש ַּל ְח ִּתי ֵאׁש ְּבח ֹו ַמת ַע ָּזה.
ואיש מדנים — שליחותו לחרחר ריב ,כדי לעורר אנשים להיאבק על
אמונתם ודעותיהם.
לחרחר — להשמיע חרחור ,קול כעס שמשמיעות חיות שאין להן
כוח הדיבור לפני שיוצאות להתקפה.
ִ ּד ְבֵרי ִנְר ָּגן ְּכ ִמ ְת ַל ֲה ִמים ְו ֵהם ָיְרד ּו ַח ְדֵרי ָב ֶטן
חז"ל אומרים כי מתלהמים הוא לשון נקייה לומר מתלחמים ,נרגן הוא
מסית .דברי נרגן כמתלהמים — מזכיר מה אמר גוליית בזלזולו בדוד
בספר שמואל א'ֲ :ה ֶכ ֶלב ָאנֹ ִכי ִּכי ַא ָּתה ָבא ֵא ַלי ַּב ַּמ ְקל ֹות ַו ְי ַק ֵּלל ַה ְּפ ִלׁ ְש ִּתי
ֶאת ָ ּדִוד ֵּבאלֹ ָהיו .הקללה כלפי אלוהים היא שהעלתה את חמתו של
דוד .והם ירדו חדרי בטן — חדרו לבטן .פגעו כמו מכת אגרוף שעוצרת
את הנשימה.
ֶּכ ֶסף ִסי ִגים ְמ ֻצ ֶּפה ַעל ָחֶר ׂש ְ ׂש ָפ ַת ִים ּדֹ ְל ִקים ְו ֶלב ָרע
סיום פרשת גוליית .שלמה המלך מתאר את הגיבור המדומה גוליית
שאינו אלא כלי חרס נשבר כמו כל בני האדם .האדם וכלי החרס שניהם
נוצרו מעפר ,ואל עפר ישובון .אך גוליית היה כלי חר ׂש מצופה מתכת
