Page 330 - 13322
P. 330

‫‪ 330‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ומסרב להאמין שזה דוד‪ ,‬ואילו האנשים הדלים שסובבו אותו ברחוב‬
                                   ‫הם הכירוהו וביקשו לחקור אותו‪.‬‬

           ‫ַּב ֲעלֹץ ַצ ִ ּדי ִקים ַר ָּבה ִת ְפ ָאֶרת ּו ְבק ּום ְרׁ ָש ִעים ְי ֻח ַּפ ׂש ָא ָדם‬

‫דוד שמח שלא נתפס‪ ,‬אך יודע כי הרשעים יקומו בסופו של דבר‬
                                                   ‫וישימו עליו ידם‪.‬‬

‫יחופש אדם — למרות היותו מחופש‪ ,‬הוא יחופש — יחפשו אותו‬
‫ויתפסוהו‪ .‬ולכן הוא מחליט לברוח גם מגת ולהסתתר בבדידות‬

                                           ‫מוחלטת‪ ,‬במערת עדולם‪.‬‬
‫שלמה מדלג בקלילות אל נרדף אחר שראה את הנולד‪ :‬יוסף‬
‫הצדיק שזכה לחיים רבי־תפארת למרות שקמו עליו רשעים והכניסוהו‬
‫לכלא על לא עוול בכפו‪ .‬ובקום רשעים יחופש אדם — ולמרות שקמו‬
‫עליו הרשעים‪ ,‬לפתע חיפש המלך פרעה אדם‪ ,‬איש חכם שיפתור את‬
‫חלומותיו‪ ,‬והעלה את יוסף מבירא עמיקתא לאיגרא רמא (כלומר מבור‬

                                                    ‫עמוק לגג גבוה)‪.‬‬

                      ‫ְמ ַכ ֶּסה ְפׁ ָש ָעיו לֹא ַי ְצ ִלי ַח ּומ ֹו ֶדה ְועֹ ֵזב ְיֻר ָחם‬

‫במערת עדולם מתכנסים סביב דוד אנשים מרי נפש שהגורל פגע‬
‫בהם‪ .‬מכסה פשעיו לא יצליח — כל פושע שמכסה על פשעיו ולא‬

                                  ‫מצליח למצוא הגנה נאסף אל דוד‪.‬‬
‫ומודה ועוזב ירוחם — עבריין שעוזב את עירו זקוק שמישהו ירחם‬
‫עליו ויאספנו אל חיקו‪ .‬ומודה — אסיר תודה למי שאספו (שם‪ ,‬כא)‪:‬‬
‫ַו ִּי ְת ַק ְּבצ ּו ֵא ָליו ָּכל ִאיׁש ָמצ ֹוק ְו ָכל ִאיׁש ֲאׁ ֶשר ל ֹו נֹׁ ֶשא ְו ָכל ִאיׁש ַמר ֶנ ֶפׁש‬
‫ַו ְי ִהי ֲע ֵלי ֶהם ְל ָ ׂשר‪ .‬נהיה מפקדם של החלכאים והנדכאים‪ ,‬כאלה שאין‬

                                                   ‫להם מה להפסיד‪.‬‬

                ‫ַאׁ ְשֵרי ָא ָדם ְמ ַפ ֵחד ָּת ִמיד ּו ַמ ְקׁ ֶשה ִל ּב ֹו ִי ּפ ֹול ְּבָר ָעה‬

‫שלמה מצדיק את בריחתו המתמשכת של אביו‪ ,‬המתואר לפני כן‬
‫כאיש אמיץ לב המוכן להתייצב מול כל סכנה‪ .‬אשרי אדם מפחד תמיד‬

  ‫— רק אדם שפוחד כל הזמן‪ ,‬סופו שיישאר בחיים ויימלט מרודפיו‪.‬‬
   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335