Page 69 - 13322
P. 69

‫ו קפר | ‪69‬‬

‫אש‪ .‬זה מה שקרה לאבשלום שהצית את אש המרד‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫היה קורבן של אותה אש‪ .‬כמו שקרה לנדב ולאביהו שהקריבו לפני‬
‫אלוהים אש זרה ושרפה אותם‪ .‬אותה אש היא אש ּה של אישה‪ .‬אישה‬
‫זרה כאש זרה‪ .‬ואמרו חז"ל‪ :‬איש ואשה שכינה ביניהן — יו"ד של איש‬
‫וה"א של אשה‪ .‬היו"ד והה"א הן שמו של הקב"ה שמחבר בין בני הזוג‪.‬‬
‫אך אם עזב אותם‪ ,‬יישארו אש מול אש‪ .‬ואותה אש אוכלתן‪ .‬לכן נאמר‬
‫ואל אישך תשוקתך — מן ההכרח שתהיה כל אש ּה של אישה — אל‬

                                                        ‫אישה בלבד!‬

                   ‫ִאם ְי ַה ֵּל ְך ִאיׁש ַעל ַה ֶּג ָח ִלים ְוַר ְג ָליו לֹא ִת ָּכֶוי ָנה?‬

‫המילה "גחלים" מרמזת לסיפור שהתרחש בארמון המלך על רצפה‬
‫בת איה‪ ,‬פילגשו של שאול‪ .‬גחלים הן רצפים‪ ,‬ואכן היתה גחלת‬
‫בארמונו של שאול‪ :‬רצפה בת איה‪ .‬שר צבאו של שאול‪ ,‬אבנר בן‬
‫נר‪ ,‬לקח לעצמו את רצפה בת איה אחרי מות המלך‪ .‬רגליו של אבנר‬
‫נכוו מזעמו של בן המלך‪ ,‬איש בושת‪ ,‬שראה בלקיחת הפילגש ניסיון‬
‫השתלטות על הממלכה‪ .‬אם יהלך איש — איש בושת יהלך אימים‬

                                                      ‫על שר הצבא‪.‬‬
          ‫תיכוונה — תקבלנה כוויות‪ ,‬אך גם תקבלנה כיוון חדש‪.‬‬
‫ורגליו לא תיכוונה — הכוויות מכוונות את דרכו של האדם יותר‬

                                 ‫מדברי המוסר והאזהרות מפי הוריו‪.‬‬
‫אם ילך איש על האש‪ ,‬האם רגליו עצמן לא תתכוונה מעצמן אל‬

                                                   ‫הדרך הנכונה לו?‬

                    ‫ֵּכן ַה ָּבא ֶאל ֵאׁ ֶשת ֵר ֵעה ּו לֹא ִי ָּנ ֶקה ָּכל ַה ּנֹ ֵג ַע ָּב ּה‬

‫הנמשל מחזיר אותנו אל אבשלום ואל חטא הניאוף שחטא בפרהסיה‪.‬‬
‫מתחיל מהאזהרות שלא לחשוב עליה בלבו‪ ,‬ומגיע אל המעשה עצמו‬

                  ‫של "הנוגע בה"‪ .‬עובר מאשת איש אל אשת רעהו‪.‬‬
‫לא יינקה — חטא שלא יכופר‪ .‬ממשיל את אבשלום הנקמן שהרג‬

          ‫את אחיו ללמך מספר בראשית‪ ,‬שהרג אנשים ללא הצדקה‪.‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74