Page 138 - VOL-2
P. 138
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ג -הלכה ז
והרבה יותר מהכף זכות ואפילו הכי צריך לדונו
לכף זכות כמו שאמר שם העבודה כך היה וכשם
וכו'.
(יא) עוד עבר בזה וכו' .אפילו אם כוונתו רק
לקנא לאמת ,וראיה לזה ממרים דעל ידי שלא דנתה
למשה רבינו ע"ה לכף זכות לומר דמסתמא כדין
עשה מה שפירש מאשתו חשבה הכתוב למדברת
לשון הרע ממש ונענשה על-זה בצרעת ,דבודאי
אצל מרים זה היתה עליה עיקר העולה ,ולכך השיב
הקב"ה ומדוע לא יראתם לדבר וכו' .דאילו לא
היה משה זכאי בזה בודאי היה מותר למרים לדבר
בענין זה ,דהא כוונה רק לקנא לאמת ולא ח"ו
לגנותו של משה רבינו ע"ה ורק לבנינו של עולם
כדאיתא בספרי פרשת בהעלותך .ודבר זה איננו
לשון הרע מצד הדין וכמו שמבואר בשערי תשובה
לרבינו יונה במאמר רכ"א ורכ"ח,
אם לא מצד מצות הוכחה שיש לו להוכיח תחלה
לפלוני על זה וכמו שיבואר לקמן בכלל י' בבאר
Are there no doctors there?” Gil’ad was a great metropolis that was home
to every kind of medical specialist in the world; doctors who were great
experts. The Navi is astonished. Why wasn’t the disease cured since the
doctors and the medicine were both available?…The foundation of all
cures is embodied in the words of HaKadosh Baruch Hu’s Torah (Devarim
24:9) “Remember what Hashem your G‑d did to Miryam on the road
following your exodus from Egypt.” This is the true medicine. With G‑d’s
help, within this sefer I will explain at length how one should use this
medicine in order to be cured of this disease and most certainly it will be
”beneficial, with Hashem’s help.
128
volume 2