Page 142 - VOL-2
P. 142

‫ספר חפץ חיים‬
            ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                     ‫כלל ג ‪ -‬הלכה ח‬

‫רט"ו כתב ודע כי אם יראה וכו' אשם אשם על‬
‫זה‪ ,‬והכא כתב רק אם הכף חוב מכריע יותר יהיה‬
‫הדבר כמו ספק‪ ,‬משמע אבל אם הדבר ודאי לחובה‬

 ‫ידינהו לחובה‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו בפנים‪.‬‬
‫אי נמי דרבינו יונה מיירי פה שעשה או שדיבר‬
‫הדבר בפרסום דבזה לא שייך ענין לשה"ר וצריך‬
‫רק לידע אם הדין עמו‪ .‬ובזה ניחא גם כן מה‬
‫שאמרו דגורם קללה לעצמו וביארנו לעיל דאין‬
‫איסור בקללה זו כי שם היה הדבר בפרסום שתובעו‬
‫לפני בית דין ואין אנו צריכין רק לידע אם האמת‬
‫אתו‪ .‬אבל במקום דצריך לגלות הדבר לאחרים יש‬
‫להתיישב הרבה בענין זה קודם‪ ,‬לא מיבעי בדבר‬
‫שבין אדם למקום בודאי אין למהר לגלות לאנשים‬
‫וכדלקמן בכלל ד' ואפילו בבין אדם לחבירו אם לא‬
‫יעיין היטב בכלל י' יוכל להלכד בקל על ידי זה‬

              ‫בלשון הרע גמורה‪.‬‬

                                                                                                ‫‪132‬‬
                                                                                   ‫‪volume 2‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147