Page 170 - 26316

‫‪ 170‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ַמ ֲע ֶנה ַ ּר ְך ָיׁ ִשיב ֵח ָמה ּו ְד ַבר ֶע ֶצב ַי ֲע ֶלה ָאף‬

‫ממשיך לעסוק במלחמותיו של יפתח‪ ,‬והפעם נגד בני עמו‪ ,‬שבט‬
‫אפרים‪ .‬הם באו אליו בטענות כי לא גייס אותם לקחת חלק במלחמה‬
‫נגד בני עמון‪ַ .‬מ ּד ּו ַע ָע ַבְר ָּת ְל ִה ָּל ֵחם ִּב ְב ֵני ַע ּמ ֹון ְו ָלנ ּו ֹלא ָקָרא ָת ָל ֶל ֶכת‬
‫ִע ָּמ ְך? ויפתח‪ ,‬במקום לענות מענה רך ולהשיב את חמתם‪ ,‬דווקא‬
‫מעורר את זעמם עוד יותר באומרו בשופטים‪ִ :‬איׁש ִריב ָה ִיי ִתי ֲא ִני ְו ַע ִּמי‬

‫ּו ְב ֵני ַע ּמ ֹון ְמאֹד ָו ֶא ְז ַעק ֶא ְת ֶכם ְו ֹלא ה ֹוׁ ַש ְע ֶּתם א ֹו ִתי ִמ ָּי ָדם‪.‬‬
‫ודבר עצב יעלה אף — תשובתו מביאה להם את העצבים ומעלה‬
‫את חמתם עוד יותר‪ .‬הנמשל‪ :‬לפעמים המענה רק מענה את השומע‪,‬‬
‫אך אם נאמר ברוך‪ ,‬מרגיע את הכעס‪ .‬כשאתה משיב את המילה חמה‪,‬‬
‫יוצא המוח‪ .‬ישיב חמה — ישוב המוח לנהל אותו ויירגע‪" .‬חמה"‬
‫ו"אף" הן שתי דרגות של הכעס‪ .‬ולפעמים באות יחד‪ :‬חמת אף‪.‬‬

‫וחמת זעם‪.‬‬

‫ְלׁש ֹון ֲח ָכ ִמים ֵּתי ִטיב ָ ּד ַעת ּו ִפי ְכ ִסי ִלים ַי ִּבי ַע ִאֶּו ֶלת‬

‫הערת שלמה‪ :‬אילו היה חכם‪ ,‬כמוני למשל‪ ,‬היה יפתח יודע מה צריך‬
‫לענות להם‪ .‬אך תשובתו הוכיחה כי איוולת מנהיגה אותו‪ .‬במקום‬
‫לאחד את העם תחת מנהיגותו‪ ,‬הוא עושה את כל השגיאות ומפלגו‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬לשון חכמים תיטיב דעת — הלשון שבה מדברים החכמים‬

‫מיטיבה לדעת מה לומר ומה לא לומר‪.‬‬
‫כי פי החכם סגור רוב הזמן‪ ,‬ואינו מניח ללשון לצאת החוצה‬
‫ולהשתלח באחרים‪ .‬ופי כסילים יביע איוולת — אבל הפה של הכסיל‬
‫אינו כולא את הלשון‪ ,‬ולכן יביע איוולת‪ .‬יביע — שהוא כמעיין הנובע‬

‫של דברי הבל‪.‬‬

‫ְּב ָכל ָמק ֹום ֵעי ֵני ְיהָוה ֹצפ ֹות ָר ִעים וט ֹו ִבים‬

‫בכל מקום עיני ה' — נאמר בכל מקום‪ ,‬אך לא נאמר בכל זמן‪ .‬אולי‬
‫בלילה אינן צופות? ומדוע נאמר קודם רעים ואחר כך טובים?‬

‫צופות — גם רואות את מה שקורה כעת‪ ,‬אבל גם חוזות את‬
‫העתיד‪ .‬את מה שצפוי‪ .‬כי עיקר רצונו לפקוח עין על הרעים ולהזהיר‬