Page 175 - 26316
P. 175

‫וט קרפ | ‪175‬‬

                     ‫ֵלב ָנב ֹון ְי ַב ֶּקׁש ָ ּד ַעת ּו ִפי ְכ ִסי ִלים ִיְר ֶעה ִאֶּו ֶלת‬

‫במקום לנהוג בחוכמה‪ ,‬כבעל לב נבון‪ ,‬שמשון עשה מעשי כסילות‬
‫שרק גרמו נזק‪ .‬בדיוק ההפך מיפתח הגלעדי שהתייעץ עם זקני עירו‪.‬‬
‫הנמשל שוב מציג את ההבדל בין הלב לפה‪ .‬אצל הנבון הכול קורה‬
‫בלב‪ ,‬גם הדחף לבקש דעת‪ ,‬ללמוד עוד ועוד‪ .‬ואצל הטיפש הכול קורה‬
‫בפה‪ .‬כמו שאומר הפתגם העממי‪ :‬תשוקת החכם ללמוד‪ ,‬תשוקת‬
‫הטיפש — ללמד‪ .‬ופי כסילים ירעה — אצל הכסיל מרכז חייו הוא הפה‪,‬‬
‫שמשמש אותו בעיקר לאכילה אך גם לדיבור‪ .‬ולכן נאמר "ירעה"‪,‬‬

                                       ‫לשון נקייה לומר‪ :‬הוא בהמה‪.‬‬

                         ‫ָּכל ְי ֵמי ָע ִני ָר ִעים ְוט ֹוב ֵלב ִמׁ ְש ֶּתה ָת ִמיד‬

‫שמשון אהב לעשות חיים‪ .‬וטוב לב משתה תמיד — היה תמיד במצב‬
‫רוח טוב‪ ,‬אף על פי שהמשתה היה אסור עליו כי היה נזיר לה'‪ .‬הנמשל‪:‬‬
‫כל ימי עני רעים — עני חשוב כמת‪ ,‬רמז לשם אביו מנוח‪ .‬ומי שעני‬
‫בחוכמה ובדעת‪ ,‬כל ימיו רעים‪ ,‬כי אין להם תכלית‪ .‬אך טוב לב‪ ,‬מי‬

                             ‫שלבו טוב‪ ,‬חש כאילו יש לו יום־יום חג‪.‬‬
‫המילה משתה מעידה כי מדובר באנשים החיים בארמון המלך‪.‬‬
‫להמוני העם אין משתאות‪ .‬וכן אפשר כי המילה היתה במקורה‪:‬‬
‫משתאה‪ .‬וטוב לב משתה תמיד — טוב הלב משתאה תמיד למראה‬

                                 ‫העולם ואשר בו‪ ,‬כל פלאי הבריאה‪.‬‬

                   ‫ט ֹוב ְמ ַעט ְּב ִיְר ַאת ְיהָוה ֵמא ֹו ָצר ָרב ּו ְמה ּו ָמה ב ֹו‬

‫טוב מעט ביראת ה' — שמשון היתה בו מעט יראת ה'‪ ,‬ולכן העדיף‬
‫לקחת אוצר רב‪ ,‬נערה שהיא ממש אוצר מבנות הפלשתים‪ ,‬וזו‬
‫הכניסה מהומה בלבו‪ .‬הנמשל‪ :‬טוב מעט ביראת ה' — עדיף אדם‬
‫פשוט שהוא ירא שמים מעט מאוד‪ ,‬מאוצר רב — מאוצר שצבר לו‬

                                                            ‫רב גדול‪.‬‬
‫ומהומה בו — שכל היום מטרידים אותו חסידיו הבאים לבקש‬

                                           ‫ברכות ולהשאיר תרומות‪.‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180