Page 311 - 26316
P. 311
וכ קרפ | 311
ַה ֶ ּד ֶלת ִּת ּס ֹוב ַעל ִציָר ּה ְו ָע ֵצל ַעל ִמ ָּטת ֹו
תודה לאל שבני דוד אינו עצל ,אלא חרוץ וזריז בהגשמת משאלותיו.
הנמשל :הדלת תיסוב על צירה ,ועצל על מיטתו — הדלת עושה סיבוב
והעצל עושה סיבוב ,ותוצאת הסיבובים דומה :היא סוגרת את הבית,
והוא סוגר את עיניו.
ָט ַמן ָע ֵצל ָיד ֹו ַּב ַּצ ָּל ַחת ִנ ְל ָאה ַל ֲהׁ ִשי ָב ּה ֶאל ִּפיו
הרועה הזקן מנסה לדמיין איך חיים בניו של מלך בארמון ,שיש להם
אוכל בשפע עד שמתעצלים להביא את האוכל לפיהם .הנמשל ממשיך
לתאר את חייו של העצל :לאחר שסבב על מיטתו ,חש כי מישהו הניח
לידו אוכל .טמן עצל ידו בצלחת — הושיט את ידו לאוכל ,אך נלאה
להשיבה אל פיו — כי נזכר שלפני כן יצטרך לקום ממיטתו לנטילת
ידיים ,ואחרי שיאכל יצטרך לומר ברכת המזון ,ונופלת עליו עצלות
מחודשת .ומעדיף לא לאכול בכלל.
ָח ָכם ָע ֵצל ְּב ֵעי ָניו ִמׁ ִּש ְב ָעה ְמׁ ִשי ֵבי ָט ַעם
ישי תמה איך נבחר דווקא דוד מכל בניו להיות למלך ,כאשר על
פי ספר שמואל יש לו שבעה בנים נוספים שכולם "משיבי טעם"
— השיבו לשמואל תשובות מלאות טעם על שאלותיו .פירוש אחר:
המשך לתיאור העצלות בארמון המלך .חכם עצל בעיניו ,משבעה
משיבי טעם — אפילו שבעה טבחים אניני טעם המבשלים במטבחו
של המלך לא יעניקו למאכלים טעם שימשוך את לב העצל לפקוח
את עיניו ולקום ממיטתו .כידוע ,חלק מהנאת האדם מן האוכל היא
מראה האוכל לעיניים וריח האוכל לאף .רק אחריהם בא טעם האוכל.
אך מי שאינו פוקח עין גם לא יפתח את הפה .הנמשל :חכם עצל
בעיניו — החכם יודע כמה עליו ללמוד ולעולם לא יספיק הכול ,ונראה
לעצמו כאילו הוא עצל .מחשבותיו של ישי הזקן אינן ממוקדות ,והוא
רץ מגוליית אל הצאן ומהצאן אל הארמון ומן הארמון אל שמואל
ומשמואל חוזר אל גוליית .נתקיים בו הפתגם העממי :אדם זקן זוכר
נפלא את מה שקרה בעבר ,אך אינו זוכר כמה פעמים סיפר זאת.
