Page 310 - 26316
P. 310

‫‪ 310‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                        ‫ַרב ְמח ֹו ֵלל ּכֹל ְו ׂשֹ ֵכר ְּכ ִסיל ְו ׂ ֹש ֵכר עֹ ְבִרים‬

‫ישי חוזר להתנהגותו השובבה של בנו‪ .‬רב מחולל כול — רב לך‪ ,‬די לך‬
                               ‫בני מחולל‪ ,‬מלרקוד על כל החתונות‪.‬‬

‫ושוכר כסיל ושוכר עוברים — מוכן להשתכר עם כל כסיל וכל‬
‫עובר ושב בעת שמחה‪ .‬ישי אומר לו‪ :‬תתבגר! הנמשל‪ :‬העולם שרוי‬
‫בחגיגה בלתי פוסקת‪ ,‬והקב"ה גורם לכולם לרקוד ולחולל לפי חלילו‪.‬‬
‫רב הוא ריבונו של עולם‪ ,‬מחולל — נמצא במחול בלתי פוסק‪ ,‬ושוכר‬
‫כסיל — משלם לכסיל על כסילותו‪ ,‬ושוכר עוברים — וגם לעוברים‬
‫על מצוותיו נותן שכר על השתתפותם בחגיגה‪ .‬העיקר שתהא שמחה‪.‬‬
‫ישי לא ממש מעריך את דוד‪ .‬אך שלמה‪ ,‬בהביאו את דברי ישי‪ ,‬רוצה‬
‫להראות לנו איך נער שובב הרוקד במסיבות יכול להפוך בסופו של‬

                               ‫דבר גם למלך ענק וגם לנעים זמירות‪.‬‬

                         ‫ְּכ ֶכ ֶלב ׁ ָשב ַעל ֵקא ֹו ְּכ ִסיל ׁש ֹו ֶנה ְב ִאַּו ְל ּת ֹו‬

‫ממשיך להשתמש בדימויים מעולם הרועים‪ ,‬שבו היו הכלבים שומרים‬
‫על הצאן‪ ,‬וישי מכיר לא רק את התנהגות הצאן‪ ,‬אלא גם את חולשות‬
‫הכלבים‪ .‬מלגלג על עצמו שהוא ככסיל מעלה גרה‪ ,‬חוזר שוב ושוב על‬
‫אותן אזהרות‪ ,‬שבנו כנראה לא מפנים אותן‪ .‬הנמשל‪ :‬כל כסיל שונה‬
‫מהכסיל האחר באיוולת שהוא מביא לעולם‪ .‬כמו שהכלבים יש להם‬
‫אלף זנים והם שונים זה מזה לחלוטין‪ ,‬בדבר אחד הם שותפים‪ :‬כולם‬

      ‫נוהגים לשוב על קיאם‪ .‬כך גם ההבלים שפולט כל כסיל מפיו‪.‬‬

                      ‫ָר ִאי ָת ִאיׁש ָח ָכם ְּב ֵעי ָניו ִּת ְקָוה ִל ְכ ִסיל ִמ ֶּמ ּנ ּו‬

‫איש חכם בעיניו — את החכם מכירים לפי עיניו‪ .‬אם ראית איש כזה‪,‬‬
               ‫דע כי יש תקווה לכסיל ממנו‪ :‬אף הוא ניכר לפי עיניו‪.‬‬

                         ‫ָא ַמר ָע ֵצל ׁ ַש ַחל ַּב ָ ּדֶר ְך ֲאִרי ֵּבין ָהְר ֹחב ֹות‬

‫ישי משבח את עוז רוחו של בנו שלא התעצל‪ ,‬לא ברח ולא הסתתר‬
‫בבית‪ ,‬אלא הרג את הארי‪ ,‬שהוא השחל‪ ,‬במו ידיו‪ .‬בן אמיץ העשוי‬

                                     ‫ללא חת‪ ,‬למגינת לבו של אביו‪.‬‬
   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315