Page 305 - 26316
P. 305
הכ קרפ | 305
ָא ֹכל ְ ּד ַבׁש ַהְר ּב ֹות לֹא ט ֹוב ְו ֵח ֶקר ְּכבֹ ָדם ָּכב ֹוד
ישי מכין את דוד לחיי הארמון כפי שהוא רואה אותם מנקודת מבטו
של רועה צאן .שלמה ,המביא את דבריו ,חולק כבוד לסבא שלו כאדם,
אך יודע כי עולם המושגים של הרועה מצומצם מאוד.
וחקר כבודם כבוד — אך חקירת שורשי המשפחה וחקר כבודם של
האבות הם המעניקים לה את הכבוד הראוי .והנמשל :כשם שאכילת
יותר מדי דבש אינה דבר טוב ,כך החקירה בנושא מדוע צדיק מט לפני
רשע אינה דבר רצוי .אין להרבות בכך ,כי זו התערבות במעשיו של
הבורא ,ואת שיקוליו איננו יודעים ומוטב שלא נחקור .וחקר כבודם
כבוד — חקר כבודם האבוד של הצדיקים כבד מדי על השכל האנושי.
ִעיר ְּפר ּו ָצה ֵאין ח ֹו ָמה ִאיׁש ֲאׁ ֶשר ֵאין ַמ ְע ָצר ְלר ּוח ֹו
המשך אזהרותיו של ישי לדוד .נער כמוך ,בני ,העושה מעשיו ברוח
הרגע ,בלי לחשוב על התוצאות ,הופך את עצמו לעיר פרזות שאין
חומה שתגן עליה .פעם הורג אריה ,פעם הורג דוב ,רק כדי לאתגר את
עצמו .בכך מגיב ישי על זריזותו של דוד לצאת לקרב מול גוליית ללא
נשק ,ללא שריון וללא נושא כלים — ולסכן את חייו .אזהרה שאכן
הוכחה כנכונה בהמשך חייו והתנהלותו של דוד .הנמשל :עיר פרוצה
הריהי כמו אישה פרוצה :דלתותיה פרוצות לרווחה ואין סביבה חומה
שתשמור על כבודה .כך גם איש אשר אין מעצור לרוחו ,אין מי שיציב
לו גבולות ויעצור אותו כדי לשמור על כבודו.
