Page 325 - 26316
P. 325
זכ קרפ | 325
ָּג ָלה ָח ִציר ְו ִנְר ָאה ֶדׁ ֶשא ְו ֶנ ֶא ְספ ּו ִע ְּ ׂשב ֹות ָהִרים
שאול הופך לחלק מן ה"עדר" ,כלומר עושה כמעשה המתנבאים,
וכשהם פושטים את בגדיהם ,הוא פושט את בגדי המלכותַ :ו ִּי ּ ֹפל ָע ֹרם
ָּכל ַה ּי ֹום ַהה ּוא ְו ָכל ַה ָּל ְי ָלה .ושלמה מתאר את עירומו של המלך בלשון
נקייה :גלה חציר ונראה דשא ,ונאספו עשבות הרים .כך נראה גופו
בעירומו .הנמשל :שוב מדבר אל המנהיג בלשון החקלאים .מסביר
מדוע לא לעולם חוסן :גלה חציר ונראה דשא — החציר של העונה
הקודמת לא יעמוד בפני העסיסיות של הדשא החדש הנובט ,שהוא
הרבה יותר טעים לצאן מרעיתך .ומיהו החציר? זה העם ,שנאמר
בישעיהו מָ :א ֵכן ָח ִציר ָה ָעם .ונאספו עשבות הרים — וכן נקצר העשב
הצומח למרגלות ההרים ,שקיבל הרבה מים מהנחלים ששטפו בחורף,
ואף הוא עדיף על החציר היבש שלך.
ְּכ ָב ִ ׂשים ִל ְלב ּוׁ ֶש ָך ּו ְמ ִחיר ָ ׂש ֶדה ַע ּת ּו ִדים
משלים את תיאור העדר ,שבו כל הנביאים ערומים ככבשים ,גם
הכבשים הנקבות וגם העתודים שהם האיילים הזכרים.
ְו ֵדי ֲח ֵלב ִע ִּזים ְל ַל ְח ְמ ָך ְל ֶל ֶחם ֵּבי ֶת ָך ְו ַח ִּיים ְל ַנ ֲער ֹו ֶתי ָך
שאול מתחיל לחשוב חשיבה נזירית ,כמו הנביאים :מה חסר לך בחיים?
יש לך די חלב עזים למזונך ,לחם לביתך וחיים לנערותיך .אחרי מה
אתה רודף? אל תחשוש לנטוש את המנהיג ּות .יש לך די והותר ממה
לחיות .הכבשים יספקו צמר להכנת לבושך ,את העתודים תמכור
ותקנה שדה ,ויהיו לך חלב עזים מהדיר ולחם מהשדה ,שיבטיחו את
חייך וחיי בנותיך ,מרב ומיכל ,עד שיינשאו וילכו לבית בעליהן.
