Page 68 - 26316
P. 68

‫‪ 68‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                         ‫ָא ָדם ְּב ִל ַּי ַעל ִאיׁש ָאֶון ה ֹו ֵל ְך ִע ְּקׁש ּות ֶּפה‬

‫שלמה מתאר את דמותו של אחיו אבשלום במילים הבוטות ביותר‬
‫שהיה יכול למצוא‪ .‬אדם חורש רעות שנשבע לפגוע בך‪ ,‬ולא יחזור בו‬

                                  ‫מעיקשות פה‪ ,‬ממה שהוציא מפיו‪.‬‬

                        ‫ֹקֵרץ ְּב ֵעי ָניו ֹמ ֵלל ְּבַר ְג ָלו ֹמֶרה ְּב ֶא ְצ ְּב ֹע ָתיו‬

                        ‫קורץ בעיניו — מפתה את נשותיו של המלך‪.‬‬
‫מולל ברגליו — ממלל מילים של הסתה לחיילים הרגלים המלווים‬

                                                               ‫אותו‪.‬‬
‫מורה באצבעותיו — המורה שלו אינו שכלו ולא לבו‪ ,‬אלא‬
‫אצבעותיו השלוחות להרע‪ .‬פירוש אחר‪ :‬מורה באצבעותיו — זוקף‬
‫אצבעותיו ומפנה את האמה לפנים כאומר‪ :‬זכור את האמה שזילזלה‬
‫בגבירתה‪ ,‬כך אני מזלזל בך‪ .‬ואכן‪ ,‬צאצאיה של הגר נוהגים כך עד‬

                                                               ‫היום‪.‬‬

      ‫ִּכי ְב ַעד ִאׁ ָּשה ז ֹו ָנה ַעד ִּכ ַּכר ָל ֶחם ְו ֵאׁ ֶשת ִאיׁש ֶנ ֶפׁש‪ְ ,‬י ָקָרה ָתצ ּוד‬

‫שתי נשים יקרות צד דוד המלך‪ ,‬והן בת שבע ואביגיל‪ .‬כל אחת מהן‬
‫היתה אשת איש‪ ,‬אך לאחר מות בעליהן לקח אותן דוד להיות נשותיו‪.‬‬
‫כל אחת מנשותיו של המלך ניצודה בקסמו‪ .‬תצוד מלשון תצודד‪ .‬אשת‬
‫איש בכוחה לצודד‪ ,‬למשוך את לבו של האדם האציל ביותר‪ ,‬כי מים‬

                                                      ‫גנובים ימתקו‪.‬‬
‫נפש — אלה דברי חלקלקות‪ ,‬משום שמקום יציאת הקול מהגרון‬
‫נקרא נפש‪ ,‬או ציפור הנפש‪ ,‬מקום יציאת הקול‪ .‬ואצל שתי האלמנות‬

                                                   ‫באו מים עד נפש‪.‬‬

                    ‫ֲה ַי ְח ֶּתה ִאיׁש ֵאׁש ְּב ֵחיק ֹו ּו ְב ָג ָדיו לֹא ִת ָּ ׂשַר ְפ ָנה‬

‫כאן מדובר בבת שבע שהשאירה צלקת ומכוות אש בעורו של דוד‪,‬‬
‫כי הוא שזמם שבעלה ימות כדי שתהיה פנויה לשאת אותה‪ .‬על אותה‬
‫שריפה דיבר נתן הנביא שאמר לו‪ :‬אתה האיש‪ .‬כאומר אתה האש‪ .‬מי‬
‫שמשחק באש‪ ,‬ובמיוחד באש התשוקה‪ ,‬סופו שיישרפו בגדיו באותה‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73