Page 102 - 27122
P. 102
102הולי ג׳קסון|
חשכה בגוון כסוף עטפה את היער ,סוגרת מכל צדדיו של הצלון
הקטן והמואר כמו עששית בין העצים השקועים בשינה .היו להם שתי
מנורות צהובות על סוללות ושלושה פנסים לכולם.
מזל שהם עברו לשבת מתחת לצלון ,הבחינה פיפ ,כי בדיוק התחיל
לרדת גשם .הוא היה כבד למדי ,אבל חופת העצים הגנה על ה ֶחלקה
שלהם מרוב הרטיבות .הם ישבו במעגל סביב החטיפים והשתייה ,שתי
דפנות מגולגלות מעלה כדי לאוורר את ריח הבנים.
פיפ אפילו הרשתה לעצמה לגמור בירה שלמה בעודה יושבת
כששק השינה שלה ,הכחול הכהה עם הכוכבים ,מגולגל עד המותניים.
למרות שהרבה יותר עניינו אותה הצ'יפס ומטבל השמנת החמוצה.
היא לא אהבה במיוחד אלכוהול ,לא מצאה חן בעיניה התחושה של
איבוד שליטה.
אנט היה באמצעו של סיפור מפחיד .הפנס המאיר את סנטרו
מלמטה הפך את פניו למעוותות ומזוויעות .רק במקרה זה היה סיפור
על שישה חברים ,שלושה בנים ושלוש בנות ,שיצאו לקמפינג תחת
צלון ביער.
"וילדת יום ההולדת ",הוא אמר בדרמטיות" ,בדיוק גומרת חבילה
של ממתקי גומי בטעם תות ,שנדבקים לה לסנטר כמו חוטים של דם".
"תסתום ",אמרה קארה בפה מלא.
"היא אומרת ַל ָּבחור הנאה עם הפנס לסתום .וזה השלב שבו הם
שומעים את זה :קול שריטה כנגד דופן הצלון .יש משהו או מישהו
בחוץ .לאט־לאט ציפורניים מתחילות לחרוץ את הבד ולפעור בו חור.
'אתם עושים מסיבה?' שואל קול ילדה .ואז היא קורעת את החור,
ובתנועה אחת משספת את הגרון של הבחור בחולצה המשובצת.
'התגעגעתם אלי?' היא צווחת ,והחברים ששרדו רואים סוף־סוף מי
זאת :גופת הזומבי הרקובה של אנדי בל שיצאה לנקום —"
"אנט ,שתוק ".פיפ דחפה אותו" .זה לא מצחיק".
"אז למה כולם צוחקים?"
"כי כולכם חולים בראש .אתם לא יכולים לספר את הבדיחות
הגרועות שלכם על נערה שנרצחה".
