Page 15 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫מבין את כתב ידו‪ ,‬אבל הנה‪ ,‬זה קורה‪ ,‬הוא מצליח להקליד‬
‫כמה שורות במכונה‪ ,‬באצבע אחת‪ ,‬תמיד באצבע אחת‪,‬‬

‫טוק־טוק־טוק‪ ,‬לאט‪ ,‬כפי שכתב את כל המחזות שלו‪.‬‬
‫הוא יודע שכולם בלתי גמורים‪ .‬בכל מחזה שכתב‬
‫הוא שיפץ ותיקן את מה שכתב בחזרות וגם בהצגות‬
‫הראשונות‪ ,‬חילק ניירות לשחקנים המותשים‪ ,‬שיקבלו‬
‫ניירות חדשים גם מחר‪ ,‬כי תמיד יש מילים טובות יותר‪,‬‬
‫ותמיד יש שלוש נקודות‪ ...‬כלומר‪ ,‬אפשר להגיד את זה‬

‫גם אחרת‪...‬‬
‫סוף שנות התשעים‪ .‬לפני שנתיים נרצח ראש הממשלה‬
‫בכיכר מלכי ישראל‪ ,‬במחזה מרושע ואכזרי יותר מכל‬
‫המחזות שלו על בגידה ורצח‪ .‬המלך מת‪ ,‬ובחרו במלך‬
‫חדש ומפוקפק‪ ,‬ליצן נפוח שקוראים לו ביבי‪ ,‬שבמחזה‬
‫הנורא שלא נכתב היה אחד המסיתים לרצח המלך וניפץ‬
‫כל תקווה לשלום בארץ החאקי הקטנה שהתנפחה‪,‬‬

‫ומתפוצצת מרוב קנאות ופולקלור‪.‬‬
‫אלוני מרגיש מוזנח ומכוער‪ ,‬והוא לא כל כך רוצה‬
‫שחברים יבקרו אותו‪ .‬רק חבריו הקרובים‪ ,‬יוסל ברגנר‬
‫ואדית אסטרוק‪ ,‬באים מדי פעם‪ ,‬ובועז בן ציון‪ ,‬הסוכן‬
‫הנאמן שלו‪ ,‬מגיע בחגים‪ ,‬עומס את נסים על גבו כשק־‬
‫קמח‪ ,‬מוריד אותו ארבע קומות‪ ,‬ומעלה אותו שש קומות‬

‫לדירתו שליד גן העיר‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬ליד שולחן הכתיבה שלו‪ ,‬הוא עוצם את עיניו‬

‫‪15‬‬