Page 13 - Step and repeat document 1

‫פרצוף של צועני‬

‫שם‪ ,‬עילגים ומתבהמים‪ ,‬שלעולם לא יראו מחזות שכתב‬
‫האדם המסתורי הזה שעל שמו קרוי הרחוב‪.‬‬

‫הוא מלטף במבטו את הרחוב השותק שבקרוב יהיה‬
‫הומה אדם‪ ,‬אבל כעת נשמעים בו רק קולות ציפורים‬
‫המקננות על עץ האזדרכת העתיק והמאובק‪ .‬הוא מביט‬
‫במחטים החומות על עץ האורן הזקן שלידו‪ ,‬חוזר אל‬
‫ההליכון‪ ,‬מדליק את המזגן‪ ,‬מועד‪ ,‬מתיישב בכיסא‬
‫גלגלים שעומד בפינת החדר ומתגלגל לפינת העבודה‬
‫הקדושה שלו‪ ,‬חולף על פני עוד ארונות גדושים בספרים‪,‬‬
‫שמעליהם‪ ,‬במסגרות דהויות‪ ,‬תלויים הפרסים שקיבל‬
‫במהלך השנים‪ :‬פרס ביאליק‪ ,‬פרס נשיא המדינה‪ ,‬פרסים‬
‫של התיאטרון הישראלי‪ ...‬כאן‪ ,‬הוא חושב‪ ,‬אולי היה‬

‫צריך לתלות גם את התעודה הזאת של פרס ישראל‪.‬‬
‫הוא כמעט נופל מהכיסא כשהוא נתקל בספרים‬
‫פתוחים ומקושקשים בכתב ידו‪ ,‬שמפוזרים על הרצפה‬
‫כמרבד‪ .‬מאחורי שולחן העבודה שלו מציץ אליו סוס‬
‫הדיקט המתפורר של המלך בונפציוס מההצגה "הנסיכה‬

‫האמריקאית"‪.‬‬
‫אני צריך לכתוב‪ ,‬הוא אומר לעצמו‪ ,‬אם אפסיק‬

‫לכתוב‪ ,‬אני פשוט לא אהיה‪.‬‬
‫"אני נעזר בכל מה שאני יכול‪ ",‬אמר למשה נתן‪ ,‬הכתב‬
‫התרבותי של "מעריב"‪ ,‬״אני מגייס את כל הידידים שלי‬
‫מן המיתולוגיה היוונית ומנסה לקחת מהם משהו‪ .‬אני‬

‫‪13‬‬