Page 303 - 336
P. 303
לא פעם בקיץ – קיץ חקלאי, מתחברים לאדמה
בין קציר לקץ השנה ועוזרים לחקלאים
צוריאל אסף*
צילום :השומר החדש הקיץ העברי הוא עת הבשלה,
תקופת חשבון נפש בנוגע לאחריות
הבאת ביכורי הפרי בחג שבועות .חמישים ימי הספירה שלנו לצמיחה ותקופת חגיגת הפרי
מלווים בחמסינים ובדאגת עובד האדמה ליבול .העונה שאנו אוספים בתום מסע בגלגל
ההפכפכה ורוחות השרב עשויות לפגוע בפריחת העצים הפעילות השנתי .העונה משתרעת
ובחנטת הפירות .כמו כן ,תהפוכות מזג האוויר עשויות מקציר השדות ועד לבציר הענבים
להביא ממטרים עזים אחרי קציר היבול וטרם אסיפתו ולאסיף יבולי העצים ומאפשרת לנו
ובכך לגרום להירקבות היבול .דאגת עובד האדמה להקיץ ,להתעורר ולהוקיר .חום
בתקופה זו היא הרקע החקלאי והרגשי למנהגי האבלות
שנוהגים בספירת העומר ,מנהגים שהם ביטוי לאחריות העונה מספק לנו סוג של אהבה.
ולחשבון הנפש שהעונה מעוררת בלב עובד האדמה. המילה "קיץ" בשפה העברית מתקשרת למילה
"קץ" ,שפירושה סוף ,ולקץ היבול ,שמכונה "קציר".
את ההוקרה על היבול שנאסף ,החקלאי חוגג בחג ייתכן שמקור המילה בתיאור פעולה ,על משקל
הביכורים ,בשבועות .בימי הספירה משתלבים גם חגי ַּד ִיׁש ו ַצ ִיד .המילה "קיץ" מתארת גם אסיף פרי,
הלאום :יום הזיכרון לשואה ולגבורה ,יום הזיכרון לחללי במיוחד תאנים .כך ,למשל ,בפסוק מהנביאְ " :ו ַא ֶּתם
ִא ְספּו ַי ִין ְו ַק ִיץ ְוֶׁש ֶמן ְוִׂשמּו ִּב ְכ ֵלי ֶכם" (ירמיהו מ ,י).
בלשון חכמים מובאת המימרה" :הנודר מן הקיץ,
אין אסור אלא מן התאנה בלבד" .המילה באה גם
בתקבולת לקציר ,כמו בפסוקָ " :ע ַבר ָק ִציר ָּכ ָלה ָק ִיץ"
(ירמיהו ח ,כ).
בלוח השנה העברי ,אנו מתחילים בספירת ימי
העומר מייד לאחר חג האביב .הספירה מלווה
את תהליך הבשלת יבול השדות עד הקציר ועד
*רכז תוכן בארגון השומר החדש.
צילום :השומר החדש
51
