Page 115 - 26422
P. 115
מחפשת ׀ 115
שהספקתי לומר עוד משהו ,תומס ניגש לאופנוע והרים אותו .מובן
שגם זה נראה אצלו פשוט .האופנוע בטח שוקל מאה קילו .״אנחנו
צריכים לזוז .הייתי אומר שהשטח בטח פנוי.״
השטח בטח פנוי .ברור .נרדפנו בידי סוחרי סמים שירו עלינו.
איכשהו ,הצלחתי לשכוח את כל זה ברגע שתומס הצמיד את שפתיו
לשפתיי ונשכב מעליי.
שנינו היינו רטובים מהגשם הקל ,אבל מזג האוויר היה חמים כך
שלא הייתה סכנת הצטננות .התיישבתי שוב על האופנוע מאחורי
תומס וכרכתי את זרועותיי סביב מותניו .כשרכבתי הנה בהתחלה
פחדתי בלי הכרה — שלא לדבר על כך שהוא גרם לי לגמור בזכות
לא יותר מנשיקות וחיכוך גופו בגופי — אבל הפעם הייתי לגמרי
מודעת לקרבת הגוף שלי לגופו כששנינו בבגדים רטובים.
אם הייתי יכולה ,אולי הייתי נמלטת ,יוצרת מרחק כלשהו
מהגבר הזה שזעזע את יסודות קיומי והווייתי בצורה מטלטלת כל־
כך וגרם לי לפקפק ...בכול .אבל זו לא הייתה אפשרות ,אז נאחזתי
בכל כוחי בגופו החזק והמוצק כשהוא התניע את האופנוע וחזר אל
שביל העפר.
הוא עזב אותך.
עצמתי את עיניי בזמן שרכבנו ,בידיעה שבמובן מסוים ,מסלול
חיי השתנה .פשוט לא ידעתי אם אני רוצה לחשוב על משמעות
הדבר.
