Page 17 - 26422
P. 17

‫פרק ‪2‬‬

       ‫תומס‬

‫צפיתי באוליביה ברטון כשנכנסה עם רכב השטח הלבן לתוך המוסך‬
‫שלה‪ ,‬שדלתו התגלגלה ונסגרה מאחורי הרכב‪ .‬ישבתי במשך כמה‬
‫רגעים בתוך הטנדר שלי במרחק של רחוב משם והתבוננתי באורות‬

                        ‫הנדלקים בתוך ביתה כשנעה מחדר לחדר‪.‬‬
‫השענתי את כף רגלי על סף הדלת והנחתי את מרפקי על ברכי‬

                         ‫המוגבהת‪ ,‬מלטף את לסתי בעודי ממתין‪.‬‬
‫האור האחרון שעלה היה בחדר הקדמי בקומה השנייה — מן‬
‫הסתם חדר השינה שלה‪ .‬יכולתי לדמיין אותה חולצת את נעלי‬
‫העקב שלה‪ ,‬מתירה את כפתורי החולצה הכחולה שלבשה — תכלת‬
‫בוהק‪ ,‬למען השם‪ .‬כמו פאקינג שמי הקיץ‪ .‬אמרתי לה ללבוש‬
‫כחול — כחול כהה‪ ,‬זה מה שראיתי בעיני רוחי — כדי שאוכל לזהות‬
‫אותה בבר האפלולי ההוא‪ ,‬ובמקום זאת‪ ,‬היא זרחה כמו מגדלור‬
‫של אור תכלכל‪ .‬לא משנה‪ .‬הייתי בטוח שאף אחד לא עקב אחריי‪,‬‬
‫ומלבד כמה מבטים של איזה חרמן או שניים‪ ,‬אף אחד לא הטריד‬

         ‫אותה‪ .‬היה ברור שהיא יורדת לעם וכולם התרחקו ממנה‪.‬‬
‫בחרתי בבר ההוא בכוונה‪ ,‬כדי שאוכל לעמוד על טיבה‪ .‬לא‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22