Page 22 - 26422
P. 22
22׀ מיה שרידן
המטופשת שלה .עם זאת ,אני אוודא שהיא תהיה מוגנת עד כמה
שאפשר .תמיד הצטיינתי בעבודה שלי ,והיה לי ביטחון מלא
שאצליח להביא אותנו לפלומינו ללא פגע.
כבר ניצלתי אחרים בעבר למען טובת הכלל .לא אהבתי את זה,
אבל ידעתי שזה הרע במיעוטו .אם כך לא הבנתי למה המחשבה
שאני צריך לנצל את אוליביה גרמה לחרטה לפלח את גופי.
המשיכה ,כנראה .כמה חבל שלא פגשתי אותה בנסיבות אחרות.
בבר הומה אדם ,עיניים נפגשות וניצתות ,אותו רגע שבו כל גופי
אומר לי :זאת ,אני רוצה אותה .אלוהים ,אהבתי את הרגע הארור
הזה .אהבתי את המרדף הזה ,כשרק מטרה אחת לנגד עיניי .הייתי
צייד ,על פי מקצועי ואופיי — לא יכולתי לשנות את זה בדיוק
כפי שלא יכולתי לשנות את צבע עיניי ,עיניים שידעתי שערערו
את שלוותן של נשים מסוימות מהרגע הראשון .אבל אם הדברים
היו מתנהלים אחרת ,הייתי רודף אחרי אוליביה ברטון עד שהיא
הייתה פושטת את כל בגדיה ומתפתלת תחתיי ,כשרגליה נעולות
סביב אגני ,עיניה מזוגגות מתשוקה .הייתי רואה הכול במבט
הכחול החודר הזה ,יודע אם היא אוהבת את זה לאט ועמוק או
קשה ומהר .הייתי מתבונן בפניה מלאות ההבעה כשהיא גומרת
ו—
מספיק עם זה ,גבר .פאק .זה לא הכיוון שבו אני צריך לתת
למחשבות שלי לנדוד עכשיו .יש לי עומס של עבודה על הראש
לפני שאני עוזב את ארצות הברית ופנטזיות על הלקוחה שלי אינן
חלק מזה .אלוהים אדירים .עכשיו הייתי קשה ,אז קיררתי את המים
והשתנקתי כשהמים הקפואים נגעו בעורי ,בזין שלי ,וההלם הוריד
קצת את הזקפה .וכשדמי הצטנן מעט ,עבר בי רעד של אי נוחות
והייתה לי הרגשה שהמשימה הזאת עומדת להיות מסוכנת יותר
