Page 25 - 26422
P. 25

‫מחפשת ׀ ‪25‬‬

‫באור‪ .‬לפחות בעבר‪ ...‬עד עכשיו‪ .‬״אוי‪ ,‬אלק‪ ,‬מה קרה לך?״ לחשתי‬
                                                         ‫נואשות‪.‬‬

‫הרשיתי לעצמי רגע של עצב לפני שחזרתי לארוז‪ ,‬מרימה זוג‬
   ‫ג׳ינס ומניחה אותם בתוך התרמיל שלי‪ .‬תארזי מעט‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬

‫כשאספתי את כל החפצים שחשבתי שארצה‪ ,‬בלי לשכוח‬
‫שהמקום מוגבל‪ ,‬הנחתי את התרמיל המלא ליד דלת חדר השינה‬
‫שלי והלכתי למשרדי הביתי כדי לוודא שאיני חייבת דבר לאיש‬

                                                ‫טרם צאתי למסע‪.‬‬
‫לפני שישה חודשים‪ ,‬כשהוריי נהרגו באופן טרגי בתאונה ימית‪,‬‬
‫יצאתי לחופשה ללא תשלום מעבודתי במוסד פיננסי גדול‪ .‬הוריי‬
‫היו עשירים מאוד וברגע שהתחלתי במלאכת הטיפול בעיזבונם‬
‫ובירושה שהשאירו לי‪ ,‬הבנתי שזו תהיה עבודה במשרה מלאה‪ .‬מאז‬
‫שכרתי אנשים שיעזרו לי בהיבטים השונים של הטיפול בעיזבון‪,‬‬
‫כך שלא הייתה לי סיבה לחשוש שהדבר יוזנח בהיעדרי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לא נאלצתי לקחת חופשה ממקום עבודה כלשהו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הייתי‬
‫צריכה לסגור קצוות רבים ולטפל בחשבונות השונים ובבית עצמו‬
‫טרם צאתי למסע‪ ,‬בעיקר מפני שלא היה לי מושג מתי בדיוק אחזור‪.‬‬
‫בדיוק כשנכנסתי לחדר‪ ,‬שמעתי את הטלפון הסלולרי שלי‬
‫מצלצל במקום שבו השארתי אותו על דלפק המטבח‪ ,‬ומיהרתי‬
‫חזרה לשם‪ .‬ראיתי את המילים מספר לא ידוע על המסך לפני‬

              ‫שהרמתי את הטלפון‪ .‬״הלו‪,‬״ אמרתי בקוצר נשימה‪.‬‬
‫הייתה שתיקה רגעית לפני שקול עמוק החל לדבר‪ .‬״הזמנתי לך‬
 ‫טיסה למחר בתשע בבוקר‪ .‬את יוצאת ממקרון ומגיעה לריונגרו‪.‬״‬
‫ליבי החסיר פעימה ואז חזר לפעום בקצב מהיר מהרגיל‪ .‬״מחר‬

                                                         ‫בבוקר?״‬
                                                  ‫״יש בעיה?״‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30