Page 74 - 26422
P. 74
74׀ מיה שרידן
פרחחים שסתם מזבלים או מה .חוץ מזה ,הם חמושים .זה היה
טיפשי מצידך להתעמת איתם בלי הכנה מצידך ,ואתה יודע את
זה.״ מבטו נע אל ליבי ובחזרה אליי .״שלא לדבר על האחריות
שיש לך בעצמך.״
״כן,״ התנשפתי ,עדיין זועם על עצמי .הם אנסו נערה שהייתה
עדיין ילדה לכל עניין ודבר ,ואני אפשרתי להם לעבור מאחר
שעדיין ערגתי אל ליבי כשעמדנו מאחורי העץ במרחק של מטר
וחצי מהם.
האישה שאיתה דיברנו מוקדם יותר חזרה כשהיא נושאת מגש
ועליו צלחת מהבילה של ירקות וצלחת מכוסה מגבת שעליה היו
ודאי הלביבות .היא הניחה את המגש על השולחן עם שתי כוסות
מים .״תודה,״ אמרתי והיא חייכה אלינו ברעד לפני שנסוגה .היה
ברור שהאישה בכתה .אימה של גרסיאלה?
ג׳וש נענע בראשו פעם אחת ברגע שהאישה יצאה מטווח
שמיעה .״הייתי רודף אחרי הבני זונות האלה מוקדם יותר בעצמי
אם עזרתי לא הייתה נחוצה כאן,״ הוא פלט בלסת חשוקה.
החלקתי את הצלחות לעבר ליבי ,שהתחילה להעביר ירקות
לצלחת שלה כשאני החזרתי את מבטי אל ג׳וש .״עכשיו שנינו
כאן .ואנחנו יודעים לאיזה כיוון הם הלכו.״ הבטתי בו בכוונה רבה.
״כמה זמן בכוונתך להיות כאן?״
הוא שתק רגע .״אני חייב לעזוב הלילה כדי לחבור לשותף שלי
בבוגוטה.״
שקלתי את המצב.
״אה הא,״ ג׳וש צחק .״אם אני זוכר נכון ,זה הפרצוף שלך שאומר
שאתה עומד להתפוצץ על מישהו .אתה באמת רוצה לעשות את
זה?״
